דיאטה קסאח והמשקל לא זז…

It's only fair to share...Share on FacebookShare on RedditShare on Google+Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn

מאת : איל כהן

דיאטה היא מטרה נכספת ורבת משמעויות המצריכה מלחמה להשגתה.
לפני שנכנסים למלחמה, על מנת להגדיל את הסיכויים לנצח או לפחות לצאת עם הישגים משמעותיים שגם נראים לעין, בשלב ראשון חשוב לזהות את האויב ולהבין את שיטות הפעולה שלו. כאן, האויב חמקמק והוא משטה בנו בדרכים שונות ומגוונות, וגורם לנו ליפול שוב ושוב לאותן המלכודות שנלמד להבין במאמר זה.

במהלך הקריאה נעלה בהדרגה את רמת המודעות שלנו לדחפים מכשילים, לאזעקות שווא ולמנגנוני מצוקה שבהם הגוף משתמש בשלבים שונים של איבוד משקל, על מנת לגרום לנו להחזיר אותו לצורתו המוכרת. כל עוד שאיננו מבינים את אותם מנגנונים, אנו למעשה נשלטים על ידי כוחות נסתרים המשפיעים עלינו בדרכים שונות, ומגיבים להם באופן אוטומטי. 

ככל שנבין את אותם מנגנונים, גדלים סיכויינו להתנגד להם ולהשיג את המטרה שהיא להשיל עודפי שומן ולהצר היקפים: להיות בריאים יותר, להרגיש טוב יותר ולהיות אטרקטיביים יותר בעיני עצמנו ובעיני הסביבה.

הרזיה אינה עניין של שינוי פשוט באורח החיים; מדובר במטמורפוזה: תהליך של שינוי צורת הגוף שבו מעורב יצר, מלשון "צורה" שאליה אנו מורגלים. יצר זה טומן בחובו התמכרות השולטת בנו מתוך גורמים תחושתיים ותפקודיים שונים ומפתיעים.

לפני שנתעמק בהבנת תהליכים הקשורים בהרזיה, נבאר מושגים רלוונטיים לנושא על מנת לוודא שאנו מדברים ב"אותה שפה".

נתחיל במושג 'לשרוף קלוריות' השגור כל כך בפי כל – והשגוי…

אין דבר כזה "לשרוף קלוריות". מי שהמציא את המושג הזה הצליח לבלבל דורות שלמים.
המונח הנכון שבו צריכים להשתמש הוא "לשרוף שומנים" או "לשרוף פחמימות", או "לייצר קלוריות", בתהליך בעירה שבו הגוף מחמצן שומנים ופחמימות על מנת לייצר אנרגיה של חום הנמדדת בקלוריות, הנחוצה לתפקודיו השונים.

מרבית המזון שאנו אוכלים למעשה נשרף בגוף (מתחמצן) באופן מבוקר, והופך לאנרגיית חום המשמשת את הגוף בתפקודיו השונים בין אם בהיבט הגופני או בהיבט התחושתי, למעשה, למעלה משמונים אחוז מהמזון משמש את הגוף לייצור חום תוך חמצון שומנים ופחמימות – וככל שאנו פעילים, הגוף מייצר יותר חום בתהליך חילוף החומרים.

ערך תזונתי וערך קלורי:

בנושא תזונה, חשוב להבהיר שלכל סוג מזון יש ערך תזונתי וערך קלורי כלשהו, והגוף מנצל אותם לצרכיו בדרכים שונות.

ערך תזונתי:

קיים בכל סוג של מזון המכיל חומרים להם הגוף זקוק לבניית רקמות ולחילוף החומרים.
סוגי מזון שונים מספקים לגוף מגוון תרכובות אורגניות הכוללות חומרים כמו חלבונים, ויטמינים, סיבים תזונתיים, מינרלים כמו ברזל, אבץ, מגנזיום, סידן, נחושת, יוד, זרחן וחומרים רבים אחרים המשמשים את הגוף לצמיחתו, לתפקודיו, לבניית רקמות ואברים ולתהליכי ריפוי והתחדשות.

ישנם סוגי מזון שהם בעלי ערך תזונתי בלבד. לדוגמה : המלח, המורכב מנתרן ומכלור, הוא מרכיב תזונתי בעל ערך מינרלי – ללא ערך קלורי.

ערך קלורי :

קיים בכל מזון המכיל סוכרים, פחמימות, שומנים וחלבונים, המשמשים את הגוף לייצור אנרגיה.
הסוכר המזוקק, לדוגמה, הוא פחמימה טהורה : מרכיב תזונתי בעל ערך קלורי בלבד – ללא ערך מינרלי.
אורז, לחם (מוצרי קמח), תפוחי אדמה, קטניות, פירות ומאכלים רבים אחרים מן הצומח, בעלי ערך קלורי גבוה מכיוון שהם מכילים אחוז גבוה של פחמימות.

ככל שהערך הקלורי שבמזון גבוה, הגוף מסוגל להפיק ממנו יותר אנרגיית חום לצורך פעילות, בין אם זו פעילות גופנית, פעילות שכלית או פעילות רגשית.
במידה ואנו אוכלים יותר קלוריות ממה שמצריכה רמת הפעילות שלנו, הגוף הופך את יתרת הפחמימות והשומנים מהמזון לדלק: אנרגיה פוטנציאלית בצורת מאגרי שומן המצטברים ברקמות הגוף השונות, החל מהרקמות הזקוקות לאנרגיה לשם פעילות במצבי דחק, ובהמשך, ברקמות רבות אחרות המשמשות כמאגרי דלק לטווח הארוך.

מלבד מלח ומים – שאינם מכילים חומרי אנרגיה, לכל סוג של מזון יש ערך קלורי התורם במידה כלשהי למשק האנרגיה (או השומן – אנרגיה פוטנציאלית) של הגוף.

———————————————-

(הערת שוליים 🙂 )
אף שהמים אינם משמינים, אין להפחית בערכם כמרכיב בהשמנה. זאת מן הסיבה שהשומן הוא תוצאה של משקלם הכולל של פחמימות או חלבונים שאנו אוכלים, המתחברות למולקולות המים וביחד יוצרות את רקמות השומן שבגוף.

מסיבה זו, ממתק קטן עשוי לגרום להשמנה לא פרופורציונלית ולעליה במשקל בקנה מידה שהוא לכאורה פי כמה ממשקלו.
———————————————

ועכשיו… אחרי הבהרה ראשונית, ננסה להבין את תופעת ההשמנה – ולמה כל כך קשה לנו להיפטר ממשקל עודף.

הסיבה הראשונית לעליה במשקל בגיל מבוגר היא הרגלי האכילה.
כאשר אנו צעירים, אנו זקוקים לכמויות גדולות באופן יחסי של מזון ובעיקר של פחמימות וסוכרים, על מנת לספק את צרכי החומר והאנרגיה של הגוף בצמיחתו ובהתפתחותו.
כבוגרים, מתוך הרגל אנו נוהגים לאכול את אותו מספר ארוחות ביום וכמויות דומות של מזון, אף שהגוף זה מכבר סיים את תהליכי הצמיחה, ובדרך כלל גם פחות פעיל מוטורית – ולכן בשלב זה הוא זקוק להרבה פחות אנרגיה לצורך תפקודיו. עודפי הקלוריות שאנו צורכים הופכים למאגרי שומן המצטברים בהדרגה, וככל שאנו מתבגרים משקלנו עולה בהתמדה.

כתוב שאנו זקוקים לשלוש ארוחות ביום. האמנם???..

ההנחה שאדם זקוק לשלוש ארוחות ביום התקבעה לפני מספר דורות, כאשר בני האדם עדיין היו פעילים מבחינה גופנית, עבדו בבניין ובשדות והיו זקוקים לייצור אנרגיה רבה לצורך פעילותם.

היום, לאחר העידנים שחלפו והשינויים המפליגים שחלו בטכנולוגיה ובאורח החיים של האדם, כאשר מרבית המלאכה נעשית על ידי מכונות ומה שנותר לאדם לעשות זה בעיקר ללחוץ על הכפתור (או על כמה כפתורים – אם זו עבודה קשה במיוחד..), כשאנו יושבים במרחבים ממוזגים, מצוידים במזוודות עם גלגלים ועגלות טרולי, עם רכב פרטי שמוביל אותנו מנקודה לנקודה וחוסך את ייצור האנרגיה לשם הליכה, גוף האדם מייצר הרבה פחות אנרגיה לצורך פעילותו.
בנסיבות אלו, אף שראוי היה לצפות מיצור אינטליגנטי שישנה את תפיסתו בנושא התזונה שלה הוא נזקק בהתאם לרמת הפעילות ויקטין את הצריכה, עדיין, אנו עדיין שבויים באותה גישה שאנו זקוקים לשלוש ארוחות ביום כפי שהתקבעה לפני מספר דורות – ואוכלים כפי שמקובל לחשוב מזמנים עברו.
כך, למרות שמרבית האוכלוסייה חיים "By the book" (כתוב שצריך לאכול שלוש ארוחות ביום – אז אוכלים "נכון" ומקווים לטוב), התוצאה היא אוכלוסייה הסובלת ממשקל יתר וממחלות רבות ושונות המתפתחות כתוצאה מכך, כולל אחוז גבוה של שומנים השוקעים בכלי דם והופכים ל"כולסטרול רע", שבמשך שנים ארוכות סותם את זרימת הדם לרקמות ולאברים שונים.


לגוף קל יותר להפיק את האנרגיה מהמזון המצוי בקיבה מאשר לפרק את את השומן האגור ברקמות, ולכן, כל עוד יש מזון בקיבה, הגוף אינו משתמש ברקמות השומן – ואינו משנה את היקפו וכמובן אינו מרזה. הגוף מתחיל לפרק רקמות שומן ולרזות רק כאשר הקיבה ריקה ואין לו מזון מהיר זמין.
המלכוד טמון בכך שתחושת הרעב, שהיא סוג של כאב המופיע כשההיקף של הגוף משתנה, יוצרת אינסטינקט המוביל אותנו מתוך התת-מודע לאכול משהו קלורי על מנת להרגיע את הכאב, תוך שהוא מחזיר אותנו לממדים הישנים והמוכרים.

לא צריך להיות זללן כדי להעלות במשקל, אבל כדי לרזות אתה חייב להיות רעב מפעם לפעם, מכיוון שתחושת הרעב היא תוצאה של התכווצות הגוף, שהיא למעשה חלק מתהליך ההרזיה שאנו מבקשים. כל מה שתאכל כדי להרגיע את תחושת הרעב, יחזיר אותך בדיוק לאותם ממדים שמהם אתה מנסה להימלט.

תחושת הרעב המופיעה כאשר אנו מפרים את האיזון של תבנית הגוף אליה אנו רגילים לכיוון השלילי – או מאבדים משקל, מתחילה כסוג של אי-נוחות וממשיכה לכאב שהרבה יותר נוח להימנע ממנו, במיוחד כשבארונות ובמקרר יש שפע של חטיפים ומטעמים שירגיעו את התחושה, ואפילו תוך כדי חוויה נעימה של טעם ומרקם.

השאיפה הטבעית של הגוף היא להתקיים באיזון חיובי כל הזמן. בהקשר הזה – להיות בתחושת שובע…

באופן טבעי אנו שואפים להיות בתחושת השובע, אלא שכאשר אנו מאוזנים ברמה חיובית, נמצא עוקץ :
שאיפה המתמדת להתקיים באיזון חיובי, מביאה לידי כך שלאורך השנים מתקיימת עלייה מתמשכת במשקל.
למרות שבחיי היום יום העליות הקטנות לכיוון האיזון החיובי של תבנית הגוף עשויות להיות מזעריות ברמה בלתי מורגשת, הרי גם עם נעלה במשקל מאה גרם בחודש, עליה זניחה שאפילו לא רואים על המשקל, אך במשך שנה היא מצטברת לקנה מידה של קילוגרם אחד – ואפילו יותר מכך.

קילוגרם בשנה, לכאורה נראה זניח, אבל בתוך עשר שנים זה מתבטא בעליה של עשרה קילוגרם במשקל, ובעשרים שנה זה עשרים קילוגרם של משקל עודף. כך, בהנחה שאנו מעלים קילוגרם אחד בשנה מבלי שנהיה מודעים לכך שאנו משמינים, חשבון פשוט מראה שאם בגיל עשרים היית רזה וחטוב ששקל ששים וחמישה קילוגרם, בגיל חמישים, מבלי שתרגיש יהיה משקלך תשעים וחמישה קילוגרם. זה כבר משקל שמגביל בתפקוד, מהווה מעמסה לא מבוטלת על הלב, על כלי הדם, על מפרקים ועל רקמות כמו שרירים, גידים, עצמות, סחוסים ועוד, גורם לשחיקה ולבעיות תפקודיות רבות…
עליה אטית ומצטברת שהיא תוצאה של סיפוק לא מרוסן של הדחף לשובע, ככל שתהיה קטנה ובלתי מורגשת, היא הסיבה לכך שלאורך שנים הגוף מתרגל לשינוי ההדרגתי בממדים, והחזרה למשקל תקין הופכת להיות כמעט בלתי אפשרית.

במידה וסיימת ארוחה ואתה מגיע לתחושת השובע, דע שמשקלך בעלייה.

במידה ואכלת יתר על המידה אם אינך רוצה שעליה זו "תירשם", ביום שלמחרת נסה לאזן את הגוף באמצעות אכילה מועטה ככל האפשר.

סובל מגזים??? סביר להניח שמשקלך בעלייה...

הגזים הם תוצאה של בעירה פנימית לא סדירה, בדרך כלל כאשר מערכת העיכול נמצאת בתהליכי יצירת שומנים – או להבדיל, כאשר הגוף שורף שומנים במהירות. הגזים הם למעשה העשן שנפלט בתהליך בעירה שאינו יעיל, בדומה לעשן הנפלט מנר כאשר הוא דועך – או בוער בעירת יתר.

מקובל להאמין שישנם סוגים שונים של מזון הגורמים לגזים ויש כאלו שלא, ובכן, זה לא סוג המזון, אלא הכמות שהכנסנו לקיבה בהגזמה. חמין העשוי משעועית נחשב למייצר גזים, אך הסיבה להיווצרות הגזים היא למעשה שאנו אוכלים כמות גדולה של חמין באופן יחסי. אם תאכלו מעט, לא תרגישו כבדים ולא ייווצרו גזים. באחריות!
כאשר אנו אוכלים כמות גדולה של מזון, אנו חשים בעייפות מאחר והגוף מבזבז האנרגיה רבה בתהליכי ייצור השומן, היוצרים גזים בעלי ניחוח לא נעים.

למעשה, הגזים עם הריח הלא נעים הם גם סימן מובהק לכך שאנו עולים במשקל.
מצד שני, גזים נוצרים במערכת העיכול גם כשאנו רעבים – והגוף שורף שומנים במהירות, כמו לדוגמה בדיאטה משולבת בפעילות ספורטיבית, אלא שבמקרים אלו לגזים אין ריח מכיוון שהגוף שורף רקמות שומן – ובמקרים אלו המשמעות של הגזים היא שאתה דווקא מאבד משקל!!!

הסיבה לכך שתינוקות סובלים מגזים היא למעשה פיטום.
לפני דור או שניים התינוקות ניזונו מחלב אם שהתאים לקצב גדילתם הטבעי – ולכן סבלו פחות מגזים.
בימים אלו, כאשר התינוקות ניזונים מפורמולות לפי טבלאות ללא התייחסות לצרכים האינדווידואליים של כל תינוק, רבים מהם עולים במשקל בהגזמה וסובלים מגזים.


דיאטה ומנגנוני ההומאוסטזה…

עד כה דיברנו על ההשמנה עצמה.
כעת, נעמוד על הגורם המרכזי המקשה על שמירת המשקל לאחר שהשקענו מאמצים עילאיים בהורדתו.
חלק ניכר מהכישלונות של שיטות ההרזיה השונות הוא תוצאה של ההליכה אחר הבטחות מתסכלות בנוסח "לרזות ולהרגיש שבע" – או "לרזות ללא תחושת רעב"…

על פי תפיסתי, מצב כזה יכול להתקיים רק תחת היפנוזה או סוגסטיה עמוקה – ומיד אסביר מדוע….
בזמן שתכליתה של כל דיאטה הוא להפחית משקל במטרה להצר את הגוף, הרי שברגע שהגוף מוצר – או במילה אחרת מרזה, הדבר מתבטא באכילת רקמות שומן ושינוי בתבנית הגוף אליה אנו התרגלנו באופן הדרגתי לאורך שנים רבות.

בגוף ישנם מנגנוני איזון הקרויים "מנגנוני הומיאוסטזה" המכוונים את הגוף לאיזונים שהוא למעשה מזהה ומכיר כ"נורמלי". במקרה זה, כל הצרת היקפים, מפעילה את מנגנוני ההומיאסטזה היוצרים את תחושת הרעב, עם התשוקה למזון שיחזיר אותו אל התבנית הישנה והמוכרת.

במצב שבו הקיבה ריקה, בגלל האנרגיה הרבה הנחוצה לפירוק רקמות שומן, נגרמת ירידה ברמת האנרגיה המתבטאת בעייפות, בירידה בכושר הריכוז והחשיבה, ומלווה בתחושות שליליות כמו עצבנות, חוסר סבלנות, חוסר שקט, אי נוחות, קושי להירדם בלילה וירידה ביכולת התפקוד של הגוף בכל ההיבטים. הפתרון היחיד הוא מזון זמין, וזהו למעשה הגורם לכך שמי שנמצא בשלבי דיאטה שונים, מרבה לחמוק אל המטבח ולאכול משהו (רצוי, כמובן, קטן, אבל מתוק או עתיר פחמימות שיסייע לגוף לשוב לממדיו המוכרים והנוחים – ולהירגע במהירות האפשרית) כדי להירדם או לתפקד ביעילות.

לתפיסתי, כל הצרת היקפים – בכל שיטה של דיאטה או שיטת הרזיה חייבת להיות מלווה בתחושת רעב, שהיא אינסטינקט של הגוף. תחושה זו, כאמור, היא סוג של כאב שאנחנו חייבים להכיר בו ולקבל אותו – ואפילו לאהוב אותו על מנת שנהיה מסוגלים לעבור את השינוי. ניסיון לרזות כרוך בהתנגדות לאינסטינקט, ומכאן הקושי העצום.

אותה תבנית גוף שבה אנו עוסקים, היא צורה פיזית שבתוכה הגוף מורגל להתקיים, ואליה אנו שואפים תמיד לחזור. תבנית זו, היא זה שתורות רוחניות מכנות בשם "יצר".
הגוף מזהה כל שינוי כהשחתה – גם אם מדובר בשינוי שאנו מייחלים לו. במידה וגרמנו לעצמנו השחתה גופנית כלשהי, תבנית האנרגיה עוברת שינוי ממנו היא שואפת להשתקם.
יצר זה קשה מאד לכיבוש, מכיוון שהוא שולט בנו באמצעות התת-מודע.

זו למעשה הסיבה לכך שגם אנשים ששוקלים 150 קילוגרם ויותר, שיש להם מאגרי אנרגיה פוטנציאלית גדולים, סובלים תחושת הרעב שנוהגים להגדיר "הבטן נדבקת לגב" (למרות שאצלם המרחק ביניהם גדול…), אם לא אכלו במשך כמה שעות. תחושת הרעב מופיעה בשל שינוי שלילי שתבנית הגוף שלהם עוברת, בלי קשר למשקל הגוף הכללי.

כאשר אנו פותחים את המקרר על מנת "לטעום משהו" בין הארוחות, אנו למעשה פועלים באופן אוטומטי, מתוך דחף תת-מודע להזין את הקיבה בחומרי אנרגיה שימנעו מהגוף לשרוף שומנים.

התנהגות זו דומה במידה רבה להתנהגותו של נרקומן או של צרכן סמים, שכל ירידה ברמת ההשפעה של הסם תגרום לו להושיט יד למנת סם נוספת באופן אוטומטי.
גם כאן, הירידה במפלס הסם שבדם גורמת לשינויים הורמונאליים ולשינויים בלחצי הדם, הגורמים לכך שהצרכן יחוש תשוקה עזה למנת סם על מנת להשיב את גופו לתבנית האנרגיה שבה הוא מרגיש נוח.
(מידע מפורט ומעשיר על חיים ואנרגיה, תוכל למצוא בספרי "(י)סודות הבריאה".)

על מנת לצאת מהמעגל של סבל ממשקל יתר ולהצליח בדיאטה, עלינו להיות גיבורים ולגבור על היצר, שהוא תחושת הרעב המדומה התוקפת אותנו בדרכים שונות. מי שלא יעמוד בזה, ימשיך לחיות מתוסכל ולפרנס את תעשיית הדיאטות הפורחת.
בכל פעם שאנו נכנעים ליצר, הוא יצור את הדחף שיוביל לסיפוק רק כשהגוף שב בדיוק לאותן מידות. עד אז, הדחף יציק.

מתחשק לי משהו מתוק… עוד מלכודת מעצבנת.

המתוק הקטן הזה שאנו מכניסים אל פינו, הוא בדיוק מה שנחוץ על מנת לאבד את ההישגים המרהיבים אליהם הגענו בימים או שבועות של דיאטה שהייתה כרוכה בלא מעט סבל והקרבה.
גם אם אנו עומדים בתחושת הרעב ואנו מפחיתים את כמויות המזון שאנו צורכים, השלב שבו תבנית הגוף מתכווצת ואנו מתחילים לרזות, הוא בדיוק הרגע שבו מתחשק לנו משהו מתוק, והאיזון יבוא באמצעות קינוח : ממתק קטן, עוגייה או כל דבר אחר – תמים לכאורה, שישיב את הגוף לאיזון חיובי.

הגוף יוצר את תחושת החסר תוך חישוב מדויק של הקלוריות הנחוצות לו בכדי לשוב בדיוק לתבנית אליה הוא הורגל, שהיא האיזון המוכר שאנו מזהים כשלם.
מאחר והמתוק הוא עתיר קלוריות, הגוף למעשה יוצר את הדחף לאכילת מתוק על מנת לקבל את הקלוריות במרוכז, מבלי שנרגיש שאנחנו אוכלים הרבה (נסתובב עם פחות רגשות אשם – אוכלים פחות אבל אף גרם לא יורד במשקל…).

אין מזון שמן, יש בן-אדם שמן… (דיאטטי זה פתטי…)

ללא מודעות מפותחת ומשמעת עצמית חזקה, המזון דל הקלוריות הוא חסר ערך…

הגוף יודע לחשב את כמות הקלוריות הנחוצה לו על מנת לחזור למצב שהוא מזהה כנורמלי. מכאן שגם אם תאכל לחם דיאטטי או מופחת קלוריות, סביר להניח שתאכל יותר פרוסות – או תמרח עליו ממרח קלורי (משפר טעם) כמו חמאה או מיונז, שישלים בדרך כלשהי את הקלוריות החסרות מהארוחה הדלה.

רבים מהסובלים מעודף משקל מרגיעים את מצפונם כאשר הם אוכלים מזון דל קלוריות ומקפידים על שתיית משקאות דיאטטיים, ואף על פי כן – המשקל אינו יורד… הרבה מעבר לסכנות שבעודף המשקל, הרעלת הממתיקים המלאכותיים מעלה משמעותית את הסיכוי ללקות במחלות קשות – ואולי כבר עדיף להיות שמן….

כל זמן שאינך מפעיל משמעת עצמית, הרי שאכילת מזון דל קלוריות תוביל לצריכת כמות גדולה יותר של מזון באופן טבעי, על מנת להשלים באמצעותו את הקלוריות שלהן הגוף זקוק על מנת לחזור למצבו הנורמלי. אין שום טעם בארוחה דיאטטית אם מקנחים אותה במוס שוקולד טעים ומזין או בעוגת קצפת טובה. וכמובן – משקה דיאט להרגעת המצפון!

"תאכל ירקות או פירות, זה לא משמין"…

רבים מהמתנסים בדיאטות, מנסים אכילת ירק על מנת להימנע מעליה במשקל.
ובכן, בהנחה שהדעה הרווחת מושתתת על מחקרים מדעיים, מסתבר שבחילוף החומרים שבטבע קורים דברים שאינם מוכרים במעבדות.
פרות, פילים, היפופוטמים, קרנפים, גורילות – ולמעשה בעלי החיים הגדולים ביותר על היבשה השוקלים מאות ואלפי קילוגרמים ולכולם מאגרי שומן לא מבוטלים, הם צמחוניים, אוכלים עשב, קש, עלים וגבעולים.
עובדה פשוטה שמעוררת את השאלה, אם העלים והגבעולים שהם המזון עליו הם מתבססים, מספקים להם כאלו כמויות של שומן, למה אנחנו מתייחסים אליהם כאל "מזון מרזה"…(?)

"אם תזיע תוריד משקל"… האמנם…

מקובל להאמין שהזעה מביאה לירידה במשקל…
אמונה זו גורמת לכבדי משקל לבלות שעות ארוכות בסאונה על מנת להזיע ואולי לאבד מעט משקל, אבל למעשה, התנהגות זאת חסרת תועלת בהיבט של הרזיה – ובמקביל מחמירה את מצבה של דלקת הפרקים ופוגעת במערכות אחרות בגוף.

ההזעה היא מנגנון ויסות חום, המופעל על ידי הגוף על מנת לקרר את עצמו כאשר הטמפרטורה שלו עולה אל מעבר לאיזון הנחוץ לשם תפקודו התקין.

פעילות גופנית מאומצת תעלה את החום שנוצר בגוף ותגרום להזעה כתוצאה משריפה מוגברת של פחמימות ושומנים, במקביל  לירידת משקל.

שהיה בסאונה או במים חמים גורמת להזעה דומה לזו שהגוף מפריש בשל מאמץ, אך להבדיל, אינה שורפת שומנים. בסאונה אנו מאבדים נוזלים שאנו מחזירים לגוף באמצעות שתיית מים. במקרה זה הגוף פולט זיעה על מנת להיפטר מעודפי החום שנקלטו בו ממקור חיצוני באופן מלאכותי. הסכנה המוחשית מהפרה גסה זו של איזון האנרגיה היא פגיעה מסיבית בכלי דם, ושטפי דם בכל הגוף בשכבות העור, וככל שמשתמשים בגורמים אלו (סאונה וכד') עם השנים נזקי החום חודרים לרקמות פנימיות וגורמים לטראומות, דלקות, ובעיות בריאותיות אחרות…
שלא כמו הזיעה שהגוף מייצר כתוצאה מהאצה מבוקרת של קצב חילוף החומרים, סוג זה של הפרת איזון הוא הרסני, ואין כל קשר בין הזעה כתוצאה מישיבה בסאונה לבין הפחתת משקל.

צמא סמוי, השמנה בשל החלפת שתייה במזון.

מכיוון שמרבית בני האדם בתרבות המערב אינם שותים מים, וממילא אינם שותים מספיק נוזלים, אנו נוטים לעתים לפרש את תחושת הצורך בנוזלים (צמא) – כסוג של רעב. "בא לי משהו אבל אני לא סגור על מה. כוס קפה… בסקוויט… יודע מה? קפה עם בסקוויט!!!"
הגוף הזקוק למים, מעביר מסר לתודעה שהקיבה זקוקה למשהו, אולם מכיוון שמספר דקות לפני כן סיימנו את הקפה ובדרך כלל לא נכין עוד אחד מיד, אנו מגיבים לצורך על ידי אכילת משהו קל שיסתום את התחושה.

אם אתה סובל מבעיית עודף משקל, מעתה, בכל פעם שתחוש רעב בלתי מוסבר בין הארוחות שגורם לך לפשפש במקרר או בארון, מזוג לעצמך כוס מים, ושתה ממנה לרוויה. כך תצא בשכר כפול.
פעולה זו עשויה לספק חלק מתחושת החסר, שאנו מפרשים במקרים רבים כרעב מציק – ואף תועיל לבריאותך.

על מנת להצליח לרזות עליך לשנות את הגישה.

בשל המכנה המשותף של היצר, דיאטה היא מלחמה בדיוק כמו המלחמה בסם. אם לא תיכנס אליה מתוך מודעות מפותחת, רבים הסיכויים שהיצר יגבר ותישאר ללא תוצאות, עם אותה תבנית ועם אותם תסכולים.

אם אתה מעוניין להוריד משקל, עליך ללמוד לחיות עם תחושת הרעב הקלה, שכן, בהרזיה אין נסים ונפלאות. לא תלך לישון שבע ותקום רזה.

עליך ללמוד ליהנות מן הכאב של הרעב, מתוך הבנה שתחושה לא נוחה זו משרתת את המטרה הנעלה של השלת שומנים והפחתת כולסטרול בדם. כל זמן שתיכנע לרעב, ישלוט בך היצר – והצורך במשהו מתוק וקטן יחזיר אותך שוב ושוב לממדים הרגילים. מצד שני, בכל פעם שאתה מתגבר על היצר, גופך מתכווץ, ועברת שלב נוסף בדרך אל המטרה.

כשאתה במצב מול אוכל זמין, אל תחשוב אם בא לי לאכול, מכיוון שבכל פעם שאתה אוכל כי בא לך, אתה נכנע ליצר – ובדרך זו לעולם לא תוריד במשקל.
חשוב אם אתה צריך את זה… הסתכל על עצמך במראה. אם אתה צריך את זה, אכול לבריאות. אם אינך זקוק לזה, הנח לזה. צא לסיבוב במקום…
גם אם זה כרוך בזריקת מזון לאשפה, עדיף שהוא יגיע לשם – מאשר ייתלה לך על המותניים, על הכרס או על הסנטר.

ועכשיו – ניגש לפתרון המעשי שאני בחרתי לבעיית העודף משקל !

אם כבר הבנתם את הבעייתיות הרבה של שינוי הגוף ואתם מעוניינים להתגבר על ההתנגדות האינסטינקטיבית לשינויים בתבנית הגוף ולרזות בדרך נוחה, אני ממליץ לכם להצטרף אלי לצום של יום אחד בשבוע.
במשך כל השבוע אוכלים חופשי, וביום שבת צמים מהבוקר עד לערב.
אני בחרתי את יום השבת ממספר טעמים:

  • סמליות: היום כיום מנוחה, בו אנו נותנים מנוחה גם לגוף וגם לסביבה באמצעות הקטנת הצריכה.
  • תפקוד: על פי רוב, ביום שבת אין לנו מחויבויות והתרוצצויות והסחות דעת, ואפשר לתת בו מנוחה לגוף מבלי שנרגיש  שאנו חייבים לאכול על מנת שנוכל להתרכז בעבודה או במטלות יומיומיות אחרות.

ומה שיפה בשיטת הרזיה זו שבשאר ימי השבוע אתם יכולים לאכול ללא הגבלה – ועדיין צריכת המזון שלכם תרד, ובאופן כללי תרדו במשקל…

יום צום יוביל לירידה הדרגתית בצריכת מזון ולהצרת היקפים בטווח הנראה לעין. הצום אינו כולל הימנעות משתייה. להיפך, שתה מים ככל שתוכל, אבל הקפד שלא לאכול כלום. לא פרי, לא זית, לא עוגייה ולא גרגר. אם לא תקפיד, כל שבירה עלולה "לפתוח את הסכר" ולהוריד את אותו היום ממניין ימי הצום שאנו מנסים לצבור על מנת לרזות.

ועכשיו, אתם בוודאי שואלים האם זה לא עלול להזיק לבריאות…
אם נתבונן בטבע כמודל, נגלה שהאדם בעולם המערבי הוא היצור היחיד על פני כדור הארץ שחי בתחושת שובע מתמדת ואינו מרגיש רעב.

מלבד האדם, אין עוד בעל חיים אוכל בשר שמתקיים במצב תמידי של שובע… בעלי חיים חייבים לצוד בין ארוחה לארוחה, או להימלט מטורפים ולתור אחר מקורות מזון, ולכן בין הארוחות הם נאלצים לרעוב לפרק זמן כלשהו.
הצום בריא במובן של זה שרעלים שונים התקועים ברקמות שומן במשך שנים ארוכות, מופרשים כשאותן רקמות נשרפות.
אני אימצתי את השיטה ובארבעה חודשים הורדתי שישה קילו ממשקלי, אחרי שנים של תסכול ותחושת "אין-מוצא".

אם הנך נוטל תרופות מכל סוג שהוא, צום עלול לגרום לך נזק בריאותי מכיוון שהריכוז של התרופה בקיבה ריקה עלול לגרום נזקים. נסה דרכים אחרות!

תופעה לא נעימה שבה אתה עלול להיתקל.

הגוף רואה באיבוד משקל סכנה כה חמורה, שכאשר הוא מזהה ירידה במשקל, הוא משתמש בהורמונים שיגרמו לנו לחוש בדחף כמעט בלתי נשלט לאכול.
אותם הורמונים גורמים ליובש ולשיבושים בחומציות הפה, שגורמים לנו לטעם לא נעים ולריח פה לא נעים, ומטרתם לאלץ אותנו להכניס לפה משהו פחמימתי שיגרום להפרשת רוק לאיזון החומציות.

היה רגיש לטעם ולריח הפה ביום צום, על מצבים כאלו אפשר להתגבר באמצעות לעיסת מסטיק…
השתדל להחזיק מסטיקים ללא סוכר – ובמידה שבריאותך יקרה לך, עם מעט כימיקלים וממתיקים מלאכותיים עד כמה שאפשר – פשוט גומי לעיסה שיעודד את הפרשת הרוק.
להיות שמן זאת מחלה! רצוי להימנע ככל האפשר מעודפי שומן בגוף, שמלבד היותם לא אסתטיים ולא אטרקטיביים, ברמות גבוהות הם עלולים לגרום לסיבוכים ולמחלות קשות.
עכשיו, נותר לך להפנים את המידע, ולנסות לשלוט במשקלך בעיניים פקוחות מתוך מודעות גבוהה יותר לקשיים, אך עם רצון להתמודד – ודרך להצליח.

מעוניינים להצטרף לקבוצת הצמים בשבת בפייסבוק על מנת לחזק ולהתחזק??? נותרו עוד מספר מקומות… 🙂

בהצלחה

על תהליכי בעירה המתקיימים בגוף תוכלו לקרוא בספר "(י)סודות הבריאה" מתוך סדרת הספרים "דברים שלא תשמע מהרופא שלך", העוסק בהבנת החיים באנרגיה.
book3לקריאת תקציר של הספר לחץ כאן

עשו לייק לדף שלי בפייסבוק

7 תגובות

  1. לפיד תמר הגב

    יישר כוח ואמליץ על כך!

  2. רחלי כהנא הגב

    אני מאד מעוניינת לשמוע עוד ממך רעיונות וטיפים שונים לחיים טובים יותר וכמובן בבריאות.
    תמיד האמנתי ברוחניות וטבע . אהבתי מאד את הכתבה ואת הטיפים שלך, אייל.

  3. ריטה הגב

    ארוך אבל שווה קריאה. הסברת כל כך יפה את תהליכי ההשמנה וההרזיה… באמת פשוט להבנה. אז למדתי כמה דברים

  4. רחלי הגב

    מה זה ניקרה לצום יום מבוקר עד ערב? או מבוקר עד בוקר אשמח לתשובה מהירה

השארת תגובה