מאת : איל כהן, הילר וכותב סדרת הספרים “דברים שלא תשמע מהרופא שלך”
מחלת הסוכרת נחשבת למחלה מטבולית הנקשרת – באופן שגוי, עם אכילת סוכר, ובהתאם לכך, לנוכח העלייה המתמדת במספר חולי הסוכרת באוכלוסייה, מערכת הבריאות שלנו החליטה שיש להילחם בצריכת הסוכר מלחמת חורמה, כמו במקרים רבים אחרים בהם היא נלחמת בסימפטומים של מחלות, בזמן שמצבן מחמיר בהתמדה.
האמת העצובה היא שכמו במחלות רבות אחרות, גם בכל הקשור למחלת הסוכרת ההשקפה המדעית והרפואית רחוקה מהמציאות כרחוק מזרח ממערב, וכל עוד אתה בריא אין שום קשר בין כמות הסוכר שאתה צורך לבין התפתחות הסוכרת. למרות זאת, אין לראות בזה עידוד לצריכת סוכר, שהפרת האיזון שלו עלולה לגרום לך להשמין, לריקבון השיניים, לעודד טפילים בדם ובמעיים, ולגרום בעיות בריאותיות אחרות.
מה שמבלבל הוא העובדה שאם אתה כבר חולה בסוכרת, אתה חייב לשמור בקפידה על איזון הסוכר שבדם, מאחר שמזון עתיר סוכר עלול להעלות את כמות הסוכר בדם לרמה מסוכנת, העלולה לגרום לסיבוכים רבים – ואף למוות.
בכל הקשור במניעת הסוכרת, המלחמה של הממסד בסוכר היא חסרת תועלת לחלוטין, ולראייה אף חולה סוכרת שהפסיק לאכול סוכר לא החלים מהמחלה. יתרה מכך, הממסד עצמו הוא מהגורמים למחלת הסוכרת, וכפי שתבין בהמשך, ככל שהוא מעלה את הלחץ על הציבור כך יעלה מספר החולים ומצבם יחמיר.
מחלת הסוכרת מתפתחת כתוצאת מכשל של הלבלב, ללא קשר לכמות הסוכר שאתה אוכל.
האמת לגבי מחלת הסוכרת, שהיא מחלה אנרגטית, ולכן, על מנת להבין כיצד מתפתחות מחלות כתוצאה מהפרת איזוני אנרגיה, ממצוקה אנרגטית ומחנק אנרגטי, שאיתם הגוף מתמודד בחיי היומיום, חשוב להבין את הגוף ואת עבודת המערכות השונות שלו בהיבט האנרגטי. מידע מפורט לגבי עבודת מערכות שונות בגוף בממד האנרגטי, תוכל למצוא בספר “(י)סודות הבריאה – האיזון האנרגטי של הגוף והחיים”, אך פה, על מנת להסביר כיצד ומדוע ישנה עלייה מתמדת בשכיחותה של מחלת הסוכרת, נעמוד ספציפית על תפקודו של הלבלב במערך האנרגיה של הגוף, ועל מה שגורם לו לכשל.
הלבלב הוא בלוטה המפרישה אל זרם הדם הורמון בשם אינסולין, שהוא חיוני על מנת שהסוכר מן המזון יוכל לחדור אל התאים, ושם להפוך לאנרגיה שתאפשר לגוף לעשות את עבודתו ולהגיב למצבים שונים.
ללא האינסולין, הסוכר, שאינו יכול לחדור לתאים, מצטבר בדם ותאי הגוף נותרים חסר אנרגיה, מה שעלול להתבטא בתסמינים רבים ושונים כמו נימול (נוירופתיה), עייפות, אבדן הכרה – ובמקרים קיצוניים אף להביא למוות.
כשל של הלבלב מתפתח מאחת משני סיבות עיקריות – אף אחת מהן אינה קשורה לתזונה.
האחת, והיא הנדירה יותר היא דלקת הלבלב, וככל שהיא חריפה היא מצלקת את הלבלב וגורמת נזק גדול יותר הפוגע בכושר ייצור האינסולין שלו.
סוג זה של סוכרת מתפרץ לאחר שהאדם סובל מעליית חום גוף ומכאבי בטן. מאחר והרפואה לא כל כך טובה בלזהות באיזה איבר פנימי פגעה הדלקת, אם אחרי שהחום עובר האדם לפתע מאובחן כחולה סוכרת, ברור שהאיבר שסבל מהדלקת הוא הלבלב. בסוכרת מסוג זה, אם פגיעת הדלקת אינה חמורה והלבלב מסוגל להשתקם ממנה, תהיה החלמה גם מהסוכרת, אך במידה והנזק חמור, הסוכרת עלולה להיות כרונית ולהתקיים לאורך כל החיים, אך מצבה יהיה קבוע – ללא הידרדרות.
למה הסוכרת הופכת להיות המגפה של המאה העשרים ואחת???
הסיבה השנייה למחלת הסוכרת, שהיא הנפוצה יותר, היא סטרס, שכמצוקה אנרגטית, בתרבות הכלכלית שבה אנו חיים המדע והרפואה מתעלמים ממנה באופן שיטתי, מאחר שהיא אינה פוליטיקלי קורקט, אולי מהסיבה שבתרבות שלנו העושק והגזל הפכו לנורמה נוחה לממסד.
בתנאי קיום נורמליים, הגוף נזקק לרמות משתנות של אנרגיה לצורך תפקודיו השונים, והלבלב, שהוא איבר דינמי, מגיב למצבים השונים על ידי ויסות כמות האינסולין שהוא מפריש למחזור הדם.
ככל שאנו נזקקים ליותר אנרגיה לצורך פעולה או תגובה למצב זה או אחר, הלבלב עובד קשה על מנת לייצר יותר אינסולין שיאפשר ליותר סוכר לחדור אל התאים, במטרה לייצר את האנרגיה לצורך הפעילות שלה הגוף מכין את עצמו.
על מנת להבין איך כיצד הלבלב נפגע, חשוב שנדע שכל אבר בגוף, ככל שהוא במאמץ, כלי הדם שבו מתכווצים והוא זקוק למנוחה מפעם לפעם, על מנת לאפשר לכלי הדם לחזור למצב נורמלי ולהתאושש מהלחץ.
מאחר במציאות שבה אנו חיים, בחברה קפיטליסטית תחרותית ופרועה של חוקי עושק, מצבים רבים מעמידים אותנו במצוקות מסיבות רבות ושונות, וככל שמתרבים החוקים המצוקות הקבועות הולכות ומתרבות ונעשות קשות יותר, ועל מנת להגיב להן, הלבלב נאלץ לעבוד קשה ובמקרים רבים ללא הפסק, בעיקר באנשים עצבניים.
תחושות כמו מתח, כעס, זעם, קנאה, ניצול, פגיעה, תחושת קיפוח, השפלה, כישלון – ורבות אחרות, יוצרות בנו את הדחף להגיב (נקמה=איזון).
חלק מהדחף להגיב לפגיעה או לעוולה, הוא למעשה תוצאה מכך שהלבלב עובד קשה יותר על מנת לייצר את האינסולין לצורך יצירת האנרגיה הנחוצה לשם תגובה. אנו חשים בצורך להשתמש באנרגיה, אבל מכיוון שאנו חיים בחברה של חוק וסדר, אין לנו אפשרות להשתמש באנרגיה על מנת להגיב, והמתח הקבוע גורם לכך שהלבלב עובד ללא הפסקה, כלי הדם שבו מתכווצים והוא הולך ומצטמק.
במרבית המקרים הסוכרת היא מחלה זוחלת, המתפתחת לאורך שנים ללא כאב, כתוצאה מסטרס מתמשך – אך עלולה להיות מלווה בכאבי בטן מפעם לפעם, כתוצאה מההתכווצויות של הלבלב הלוקחות אותו שלב נוסף בדרך לאי-ספיקה, שבו כי הדם מתכווצים וכמות דם שהוא מקבל לצורך תפקודיו הולכת ופוחתת, והיכולת שלו לייצר אינסולין הולכת ונפגעת עד שבשלב כלשהו האדם מאובחן כחולה סוכרת.
לעתים נדירות יותר, במצבי זעם וכעס קיצוני הסוכרת עלולה להתפרץ באופן מיידי, כאשר חוויה קשה עלולה לגרום לתחשושה שהבטן נשרפת ונמעכת, שהיא למעשה תחושה של התכווצות כלי הדם בלבלב עד לרמה של אי-ספיקה:
בעולמנו התחרותי, אנו חווים סטרס מתמשך כבר משלבי הילדות המוקדמים מסיבות רבות ושונות. ביניהן מאבק על תשומת לב, דימוי חברתי, תחרותיות הולכת וגוברת אווירה קשה בבית – ורבים אחרים. אלו, שילוב של גורמי אופי כמו עקשנות, תוקפנות, ואחרים, גורמים לכך שהסוכרת פוגעת בילדים וכך מתחוללת עלייה בהיקף ובחומרת המחלה.
הבעיה המוסרית : הקשר שבין גזל ועושק למחלת הסוכרת…
בעבר, האיומים על חייו של האדם היו זמניים, גם אם היה חי בין חיות טרף והיו מצבים של סטרס, מעת לעת היה לו זמן לנוח ולהירגע.
היום, קצב החיים ויוקר המחיה, פקקי תנועה, סיכונים ביטחוניים, לחצים בעבודה, חובות, לחצים כלכליים, דו”חות וקנסות, איומים משפטיים ורבים ושונים אחרים, גורמים לכך שמערכות האנרגיה בגוף פועלות ללא מנוחה.
מאחר ואנו חיים בחברה קפיטליסטית, אסביר את הקשר שבין כסף לאנרגיה, שייתכן שלא לכולם ברור, מכיוון שהחברה שבה אנו חיים מתעלמת מההיבט של האנרגיה.
האנרגיה שאנו עוסקים בה פה היא הכסף. הכסף הוא אנרגיה מכיוון שעל מנת להשיג את הכסף הנחוץ למחייתו, האדם נאלץ לעבוד ולהשקיע אנרגיה, ובכסף ניתן לקנות את עבודתו של האדם. מאחר שהכסף הוא צורך קיומי, מצוקה כלכלית היא מצוקה קיומית שהגוף מגיב לה בדרכים שונות, בחלקן הוא עלול לפתח מחלות שונות, ובחלקן אף למות.
כסף, ברמה הבסיסית, משמש אותנו לחילוף חומרים עם הסביבה, למזון ולמחסה שלהם אנו זקוקים לו על מנת לשמור על האנרגיה שתאפשר לנו להתקיים.
כל אדם שואף להיות עשיר – או לפחות להתקיים ללא דאגות כלכליות, אך לכל אדם יש רמה שונה יכולת כלכלית, וככל שהאדם מוגבל ביכולתו להרוויח, הוא חי יותר “על הקצה”, ומשמעותו האנרגטית של הכסף הנחוץ לקיומו גדולה יותר.
בתרבות הקפיטליסטית שבה אנו חיים, האדם הקטן נתון לשליטת אנשים וגופים בעלי עוצמה ואינטרסים, המשתמשים בחוק בין אם באמצעות לוביסטים או באמצעות הון – שלטון מושחת, הפועל לנצל את האנרגיה שלו באופן המקסימלי. כך יוקר המחיה נמצא בעליה מתמדת, וגורר בעקבותיו חובות ואיומים רבים ושונים המרחפים מעל לראשו, ומאחר ומרבית האוכלוסייה חייה במצב של חנק אנרגטי (ראה מספר חשבונות הבנק במצויים ביתרת חובה או מוגבלים), חלק ממנה מפתחת מחלות רבות ושונות, ביניהן הסוכרת.
מאז שרשויות ומשטרה הפכו לגופים כלכליים, מתקיימת רדיפה של אזרחים והקזת דמם באמצעות גזל.
דוגמה לגורמי מצוקה הקשורים בכסף ונוגעים לכלל האוכלוסייה: עירייה המפעילה לחץ גובר והולך על התושבים באמצעות צמצום מקומות החניה, ומתן דו”חות דרקוניים לנהגים הנאלצים לעצור ולו גם למספר שניות להוריד נוסע או להוריד ציוד. במקרים שונים, העבריינים, שנאלצים לחנות במקומות אסורים, גם מגלים שרכבם נגרר, נאלצים לנסוע במונית למגרש הגרירה, ולשלם סכומי עתק עבור המונית, עבור הגרירה ועבור הדו”ח, וגופם המצוי במצוקה, יוצר את הדחף להגיב שיבוא לידי ביטוי בדרך כלשהי…
אילו החוק היה מושתת על צדק, העירייה היא זאת שהייתה צריכה לשלם קנסות לתושבים ולאזרחים שאינם מוצאים מקומות חנייה, מכיוון שהאחריות לספק חנייה היא של העירייה ולא של התושבים. עצם המצוקה הוא כישלון של העירייה ולא של התושבים המותשים, אך מכיוון שהעירייה מרוויחה מהכישלון, היא לא תפעל לשיפור המצב אלא להפך, האינטרס של העירייה הוא להגדיל את המצוקה ולהעמיק את הגבייה.
מערכת שלטון מושחתת הסוחטת אזרחים בגלל מצוקה שהיא עצמה אחראית לה, היא גורם ללחץ הפוגע בחברה כולה, ומחליש אותה במחלות שונות העלולות להביא לקריסתה.
באופן דומה, המשטרה מגבילה מהירות בכבישים פתוחים כדי לחלוב נהגים מתוך מטרה להגדיל את הכנסותיה ברוע ובאטימות לב – ותוך ניצול האנרגיה של נהגים רבים עם דו”חות מהונדסים, ועד כמה שזה נוגע לכל אחד מאתנו, לדבר משמעות הרבה יותר גדולה כאשר מדובר באנשים שעבודתם בנהיגה, והם נאלצים להיות על הכביש של שעות רבות ביום תחת איום מתמיד.
ככל שהטכנולוגיה משתכללת, אמצעי הפיקוח והאכיפה הולכים ומשתכללים ומגוון עצום של אמצעים טכנולוגיים כמו מצלמות דרכים ומצלמות רחוב, מכשירי לייזר למיניהן ואפילו צפלינים שמצלמים מהשמיים, מהווים איום כלכלי ומטרד לנהג המתקיים בסטרס ושנייה או שתיים של חוסר ריכוז ולחיצה של מילימטר נוסף על דוושת הגז עלולים לעלות לו באנרגיה שלה הוא זקוק לצורך קיום משפחתו. בנוסף, כאילו לא די בחוקים, בדומה לשודדי דרכים, המשטרה גם נוקטת בתחבולות כלפי נהגים על מנת לגזול את האנרגיה שלהם בדרכים כמו החלפת שלטים – ותמרון רמזורים, על מנת להגדיל את כמות הדו”חות הניתנת לנהגים התשושים, הנאלצים להתקיים במרחב תמרון ומחיה שהולך ומצטמצם.
נשמע לכם מוגזם? קבלו מספר דוגמאות הממחישות כיצד הדברים פועלים כאשר האזרח התמים שבוי בידיים של שלטון רקוב ומושחת.
בסרטון הזה מקצרים את משך הרמזור, על מנת לתת דו”חות לנהגים שנאלצים לחצות את הצומת בזמן שהרמזור מתחלף
מקרה נוסף של תמרון הרמזור על מנת לתת דו”ח לנהג
למרות שהבאתי כמה דוגמאות של ניצול האנרגיה באמצעות דו”חות שקריים, סביר להניח שעל כל מקרה שצולם יש אלפים שלא מצולמים ושלא מדובר במקרים בודדים אלא בשיטה.
מלבד ההונאה, ישנן אינספור גורמים שמכבידים את ידיהם על האזרח במדינת ישראל עמוסת הביורוקרטיה, וכל הכבדה על יוקר המחייה של בני האדם המתקיימים באיזון שברירי, עלולה להחמיר את המצב הבריאותי של החברה כולה.
מכיוון שכסף הוא אנרגיה, ובהנחה שמרבית בני האדם מתקיימים באיזון מתוכנן כלשהו, דו”חות המשטרה ודו”חות העירייה, שהם הוצאה לא מתוכננת, הם גורם סטרס המפר את האיזון, ולא מדובר רק בכמות – אלא גם באיכות: דו”ח הגיוני לא יכול לעלות על עשרה אחוזים מהשכר הממוצע. דו”חות בסדר גודל של 500 ש”ח, 2000 ש”ח ומעלה, מהווים סוג של אלימות, ציד אדם – ואפילו קניבליזם אנרגטי, הגורם לחנק, פוגע בכלכלתו ובאנרגיות של האדם – ועלול לגרום לתחלואה ואפילו למוות כתוצאה מחנק אנרגטי. כל אותם גורמים הם האחראיים העיקריים לעלייה המתמדת באחוז החולי בסוכרת באוכלוסייה.
שלטון שלא מעוניין להכאיב במידה שתגרום מחלות, חייב להבין שגם דו”ח של 100 ש”ח או 150 ש”ח גורם כאב. בסכומים גבוהים יותר, דו”חות הם מהלומה ו/או סוג של אלימות, בריונות וסחטנות, הננקטת על ידי השולטים בחוק כלפי החלשים בחברה, שהולכים ומפתחים מחלות כתוצאה מהלחץ המופעל עליהם.
אילו הכסף הנגבה בקנסות היה הולך לעמותות של מסכנים, לא הייתה מוטיבציית יתר של פקחים ושל שוטרים לחלק דו”חות בנדיבות, אבל כשהכסף הולך לקופת העירייה או המדינה ומקצה להן יותר משאבים, מנגנוני הפיקוח והאכיפה הולכים ותופחים, ונוצר מצב של ציד-אדם ו/או קאניבליזם אנרגטי, מה שאומר שבמקום לאכול את בשר האדם או לשתות דמו, הממסדים השונים בדרכים חוקיות, שותים ממנו את האנרגיה, שהיא הכסף שתמורתו הוא עובד עד שכבר לא נותר לו ממה להתקיים, וכתוצאה מהמצוקה והלחץ הוא מפתח מחלות.
מאחר והאדם החי בתרבות “פוליטיקלי קורקט” אינו יודע לקשור בין הגורם לבין המחלה, אין לו שום יכולת להתלונן ואף אחד גם לא יבין אותו, ובנסיבות שכאלו, נחקקים יותר חוקים חוקים יותר חוקים – והאזרח הופך להיות יותר מוטרד, נרדף ונסחט על ידי הרשויות המוסמכות, המכניסות את הכסף שנגזל לקופתן.
כך, ככל שג’ונגל החוק שבו אנו חיים נעשה סבוך ואנשים יותר מנוצלים, יותר ויותר אזרחים הופכים לחולים / מוגבלים / נכים, תפקודם נפגע, ולמעשה החברה כולה משלמת את מחיר השחיתות.
חשוב שאבהיר שלא רק המדינה והתאגידים אלא גם מצב משפחתי, יחסים בעבודה ומצבים רבים נוספים עלולים לגרום למתחים שיגרמו ללבלב לפעילות יתר ולבסוף לאי-ספיקה, אך מצב משפחתי ומקום עבודה אתה יכול לשנות על מנת להוריד עומסים גורמי מחלות. והמדינה ומהעירייה אין לך לאן לברוח.
קיים קשר בין הסוכרת לבין מחלות אחרות המתפתחות כתוצאה מסטרס, מאחר וככל שהלחץ שבו אנו חיים גדל, גדל העומס על הלבלב וגם על מערכת כלי הדם והלב, ועם זה חלה עלייה בלחץ הדם הגורמת למחלות לב ולבעיות בריאותיות רבות אחרות כמו הרס של הכליות, מחלות עיניים המובילות לעיוורון ומחלות רבות אחרות.
מחלת הסוכרת אינה דבר שניתן להקל בו ראש, מאחר ומעבר לסבל האישי שהיא גורמת, כאשר מדובר בנשים בהיריון החולות בסוכרת, כמו גם במחלות אנרגטיות אחרות, גדלים הסיכויים להריונות בעיתיים שיסתיימו במומים מולדים. היא גורמת לכריתת אברים ולפגיעה קשה באיכות החיים של הסובלים ממנה, החייבים לנטר את רמת הסוכר בדם באופן קבוע ולספק לגוף אינסולין באמצעות הזרקה למחזור הדם.
הטיפולים הרפואיים, המקובלים, מטפלים בסימפטומים ולא בבעיה עצמה – ולכך יש לא מעט חסרונות, מאחר והוא כרוך בשינוי קיצוני באורח החיים למשך כל החיים, תוך הידרדרות מתמשכת.
סוג אחד הוא מתן אינסולין באופן מלאכותי, המאפשר לגוף לתפקד אך מנוון את מה שנותר מהלבלב, ומפחית את הסיכויים שאי-פעם ניתן יהיה לשקם אותו.
הסוג השני של טיפולים ניתן ככדורים המאיצים את עבודת הלבלב על מנת לייצר יותר אינסולין, ותוך שהם גורמים לו לעבוד במאמץ יתר, הם הורסים את מה שנותר ממנו.
על מנת למנוע את מחלת הסוכרת או למנוע את החרפתה, השתדל להימנע מכעסים ומאנרגיות שליליות. נשום עמוק והרבה לפהק – במיוחד במצבי מצוקה.
כמו כל מחלה של אי ספיקה, הדרך היעילה ביותר לרפא סוכרת – ולפחות לתפיסתי, היא טיפולי הילינג ורייקי ממוקדים ללבלב, על מנת לשקם את זרימת הדם שבו ולשפר את תפקודו.
במידה ואתה סובל מסוכרת, כמו כל מחלה הקשורה באי-ספיקה, על מנת לשפר את המצב – ואולי גם להביא להחלמה, נסה טיפולי הילינג או רייקי, שהם הדרך היעילה והידידותית ביותר, המאזנים את האנרגיות משפרים את זרימת הדם ומעודדים את חילוף החומרים ועשויים לסייע לגוף לשקם את הלבלב.
טיפים אלו – ורבים אחרים העשויים לשפר את איכות חייכם לאין ערוך, ואף להאריך אותם, תוכלו למצוא בסדרת הספרים “דברים שלא תשמע מהרופא שלך”.
ניתן להזמין את הספרים דרך הדואר. טלפון לפרטים ולהזמנות 052-2218612
למד יותר על גופך ותוכל ליהנות ממנו יותר
כל הזכויות שמורות למחבר
כתיבת תגובה