דף זה נועד במטרה לרכז מידע הנוגע לפעילותה של הקרן לישראל חדשה, ממניעים אנתרופולוגיים ולמטרת מחקר של שינויים החלים בעולמנו ועל חלקו של האדם בשינויים אלו.
הקרן לישראל חדשה היא ארגן בקנה מידה מיפלצתי, התומך בלמעלה משלוש מאות עמותות וארגוני שמאל בישראל, והוא הוקם וממומן בעיקר על ידי מדינות אירופאיות ועל ידי מיליארדרים פילנטרופים כמו ג’ורג’ סורוס, שיש להם חזון של “עולם ללא גבולות”.
במהלך למעלה מארבעים שנות פעילותה במדינת ישראל, הקרן הקימה ארגונים שחדרו לכל עמדות המפתח במדינה, כמו צבא, משטרה, מערכת המשפט, תקשורת ועוד.
אל מערכת המשפט חדרה הקרן באמצעות “תכנית המשפטנים של הקרן לישראל חדשה” שהחלה לפעול בשנות השמונים, ובה הקרן הציעה ללומדי משפטים מימון ללימודיהם ולשהותם בארצות הברית, בתנאי שבמסגרת לימודיהם הם יתמחו בתחום “זכויות האדם”, וכאשר יסיימו את לימודיהם הם יחזרו לישראל ויעסקו למשך פרק זמן מוגדר. סביר להניח שמי שהתמחה והתמקצע בתחום זה – כמו בכל תחום אחר – וכבר עבד בו במשך מספר שנים, כבר לא ישנה את תחום עיסוקו לאחר מכן. כך נוצר מצב של הצפה של עורכי דין שהתמחו בזכויות אדם (שמשום מה לא נראה שהם פועלים לשמירה על זכויותיהם של אזרחי המדינה היהודים, אלא בעיקר על זכויותיהם של מיעוטים, מחבלים, מסתננים, עובדים זרים וכל מה שרומס את זכויותיהם של האזרחים היהודיים), והם מסייעים לפליטים, למיעוטים ולאחרים, לתבוע את היהודים בכל דרך אפשרית. בהמשך עורכי דין אלו מתמנים לשופטים, לשופטים בבית המשפט העליון, וכל נוצרת מערכת משפט עם אג’נדה ברורה ועם ערכים שהוקנו לה על ידי ארגונים בעלי עניין שאינם חובבי ציון – בלשון המעטה, וגם הם דופקים את היהודים בכל דרך אפשרית.
חלק מעורכי הדין הלללו מגיעים לפוליטיקה, ושם משפיעם באמצעות חקיקה.
אל המשטרה חדרה הקרן באמצעות “קרן אברהם”, ואל הצבא חדרה הקרן לישראל חדשה באמצעות ארגונים כמו “מכון שלום הרטמן”, וארגונים כמו “בצלם”, “שוברים שתיקה” ואחרים המקיימים הרצאות בבתי ספר תיכוניים ובבסיסים צבאיים, בהן הם מטמיעים את אג’נדת “הכיבוש” ואת הקוד המוסרי שלהילחם עבור הכיבוש זוהי מלחמה לא מוסרית, ולכן “לעתים, תבוסה היא הכרח מוסרי”…