מי באמת מוטרד מינית

נשים מנגה גברים ממאדים??? בואו ננסה להבין את הסיבות להבדלים ביניהם

אפתח את המאמר הזה בהסבר קצר לגבי ההבדל בין גברים לנשים, שבגללו חלק גדול מהיחסים עולים על שרטון.
עבור האישה יחסי המין הם צורך נפשי, בעוד שעבור הגבר הם צורך קיומי, וזהו למעשה תמצית ההבדל.

אישה משתמשת במין כדי להשיג אהבה, ואילו גבר משתמש באהבה כדי להשיג מין.

אישה זקוקה לביטחון, לאהבה, ליציבות – גבר זקוק לסקס.

נשים וגברים הם בעלי פיזיולוגיה שונה, צרכים שונים וציפיות שונות ממערכת היחסים, ולכן תמיד יהיו ביניהם חיכוכים ותסכולים.  בגלל השוני הפיזיולוגי, האישה לא יכולה להבין את הצרכים של הגבר והגבר לא יכול להבין את ההתנהגות של האישה.

על מנת להבין את השוני, נצטרך ללכת אחורה בזמן, הרבה לפני שהתפתחה התרבות, עם השקפת העולם והערכים שהיא יצרה. תפקידו הביולוגי של הגבר הוא להפיץ את זרעו, ולכן, כל עוד הוא פעיל מבחינה מינית הוא פעיל ועוסק בהפרייה, ומבחינת היקום, יש לו מקום על הפני האדמה. מרגע שהוא מפסיק לקיים יחסי מין, מבחינת היקום הוא הופך למיותר, ושעון העצר שלו מתחיל לתקתק…

הגורם לצורך ולדחף המיני אצל הגבר, הוא בלוטה שנקראת ערמונית (פרוסטטה) שקיימת רק אצל גברים, ותפקידה לייצר את הנוזל שבו שוחה הזרע. 

כל עוד הגבר פעיל מינית, בלוטת הערמונית עובדת, זרימת הדם מתקיימת בה באופן תקין והיא משתמרת במצב בריא. בגיל מבוגר, ככל שהפעילות המינית פוחתת, יורדת הפעילות של הבלוטה, וזרימת הדם שבה הולכת ונחלשת בהתאמה, וכתוצאה מכך נפגעת היכולת של מערכת הדם לנקז נוזלים המצטברים בה.
ככל שהגבר סובל מחסר, מתחולל תהליך הניוון של הפרוסטטה שעלול להסתיים במותו, או בניתוח הסרת הערמונית, שלאחריו הגבר יאבד את הדחף המיני ואת היכולת לקיים יחסי מין.

הצטברות הנוזלים מביאה לידי כך שבלוטת הערמונית הולכת ותופחת, עד שהיא לוחצת על צינור השופכה ומונעת את פינוי השתן. במצב זה יש סכנה אמיתית לכליות, מכיוון שהשתן שאינו יכול להתפנות עולה אל הכליות, מציף אותן וגורם לטביעתן ולבעיות כמו אי-ספיקת כליות, לצורך בטיפולי דיאליזה ובהשתלת כליה, ובמקרים רבים – למוות.

על מנת למנוע את הפגיעה בכליות כתוצאה מהתנפחות הפרוסטטה, הגברים הסובלים מטופלים בקטטר, שהוא צינורית סיליקון המוחדרת דרך השופכה אל שלפוחית השתן ומרוקנת את השתן לשקית חיצונית, אך הקטטר לא יכול לשמש כפתרון לטווח ארוך, מכיוון שבשלב כלשהו הוא יגרום לגירוי ולכאב ברקמות הפנימיות, לדלקות בדרכי השתן, לזיהום ולסיבוכים קשים.

אישה היא ציידת. היא נולדת עם יכולות מובנות לצוד ולאלף את הגבר שלה. לשם כך, בתחילת הקשר היא תעשה הכל על מנת להראות לגבר שלה כמה טוב יהיה לו אתה ולהוכיח לו שהיא יכולה לספק לו את כל מה שהוא זקוק לו, ולכן היא תתמסר לו בכל הזדמנות, והגבר יהיה זה שקובע מתי ועד כמה יהיה ביניהם סקס.

לאחר שהאישה השיגה את מטרתה והגבר ננעל בקשר הזוגי שיש בו בית, רכוש משותף וילדים, מתחיל תהליך האילוף, שבמהלכו תדירות הסקס יורדת בהדרגה. אחרי חמש עשרה שנה או עשרים שנה ביחד, הלהבה דועכת, ולאישה, שכבר מרגישה מספיק בטוחה, אין מוטיבציה להוכיח לגבר דבר, לגרום לו הנאה ולספק את צרכיו, והתדירות של הסקס יורדת לפעם או פעמיים בחודש, לפי הצורך של האישה, מבלי שלגבר תהיה יכולת השפעה כלשהי. כאן נוצר מצב הפוך למעשה, כשהגבר, שנכנס לקשר הזוגי כמי שהיה בטוח שמצא את האישה שתספק את צרכיו, הופך להיות זה שמספק את צרכיה של האישה, בזמנים שנוח ומתאים לה, ובזמן שבין לבין הוא נשאר מתוסכל. כך, במערכת היחסים בטווח הארוך, במקום שהגבר יהיה זה שהצורך הגופני שלו מסופק, הוא מוצא את עצמו כמי שמספק את הצורך הנפשי של האישה.

האישה שאינה מבינה את הצורך המיני של הגבר, משקיעה באסתטיקה, הולכת למספרה ומשקיעה מאות שקלים בתספורת, עושה ציפורניים, לק ג’ל,  ואינה מבינה למה הגבר שלה לא מתפעל ממנה, והסיבה לכך היא שהגבר שלה לא רואה את הדברים האלו. הוא מחפש סקס ובמקום זה מקבל פן…

אז… מיהו, בעצם, המין החזק…

לא משנה אם אתה פמיניסט או שובניסט, בניגוד לתרבות המזרח שבה הגבר שולט, אנו, בתרבות המערב, חיים בחברה מטריארכלית שבה האישה שולטת. אפשר להגדיר את מי ששולט – או את המין החזק בבית, לפי מי שקובע מתי ובאיזו תדירות יהיו יחסי מין.

במערכת היחסים הזוגית הגבר הוא שזקוק לסקס, על מנת להתקיים.
גבר שהאישה שלו אינה מספקת את צרכיו, חש נבגד ומאחר ובלית ברירה הוא נאלץ למצוא פתרון אחר לצורך, הוא נוח להתפתות, וישנן לא מעט נשים שישמחו להרוס משפחה על מנת ליצור משפחה משלהן. הבעיה היא שאם הוא מקיים קשר אחר לצורך סיפוק הדחף המיני הוא נחשב כ”בוגד”, והאישה, שנפגעת מכך שהוא מקיים קשר אסור, ממהרת לפרק את המשפחה…

המושג בוגד הוא קיצוני ושייך לשפה העברית. באנגלית, לדוגמה, משתמשים במושג Cheating, שפירושו “רמאות” והוא בהרבה פחות חריף מהמשמעות של בגידה. בכל מקרה, לתפיסתי, אם אחד מהצדדים “בגד”, זו לא סיבה לפרק משפחה, וכל עוד המשפחה חזקה גם לא צריך לייחס לזה חשיבות גדולה.
לתפיסתי, לפירוק המשפחה יש השלכות קשות על החיים של שני בני הזוג, ואם יש ילדים בקשר, גם הם יוצאים פגועים. אישה צריכה לקבל את זה שלגבר יש צרכים, שבמידה והיא לא מסוגלת לספק, הוא ייאלץ למצוא מקום אחר למלא אותם, ולא מדובר על אהבה אלא על צורך גופני. הגבר יכול לאהוב את אשתו אבל מכיוון שאין לו דרך לקבל ממנה את מה שהוא זקוק לו, הוא יאלץ למצוא את הפורקן אצל אישה אחרת. כל עוד הבית לא נפגע והגבר לא מפנה משאבים לאישה האחרת והקשר הוא על בסיס סיפוק הדדי, חבל לעשות צעדים כמו “הענשת הגבר” או פירוק המשפחה, מכיוון שזוהי דרכו של עולם, ולא נוכל לשנות את הפיזיולוגיה ואת הצרכים הביולוגיים שלנו, ובמידה ואותה אישה תיכנס למערכת יחסים חדשה, ישנו סיכוי גדול שגם שם היא תמצא את עצמה באותו מצב.

למעשה, נשים מבינות את החולשה של הגברים ומנצלות אותה, וזו הסיבה לכך שהן מסתובבות עם מחשופים עמוקים, עקבים גבוהים ולבוש מגרה, ובכך הן למעשה מטרידות אותם מינית. הגברים המוטרדים במצב זה הולכים על חבר דק מאד, מכיוון שאם התגובה לגירוי תהיה מעבר למה שהאישה חשה אתו בנוח, הם יואשמו בהטרדה מינית, ועלולים להישפט על כך, ולשלם מחיר כבד עד כדי הרס חייהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.