מי באמת מוטרד מינית

האמנם נשים מנגה גברים ממאדים???

אפתח את המאמר הזה בכך שקיימים הבדלים בין גברים לנשים, שבגללם יש ביניהם חוסר הבנה מוחלט, שמכשיל חלק גדול ממערכות היחסים באופן בלתי נמנע .

נשים וגברים הם בעלי פיזיולוגיה שונה, אינסטינקטים שונים, צרכים שונים וציפיות שונות ממערכת היחסים. בגלל השוני הפיזיולוגי, האישה לא יכולה להבין את הצרכים ואת ההתנהגות של הגבר והגבר לא יכול להבין את הצרכים ואת ההתנהגות של האישה, ולכן, או שצד אחד מהם ייכנע על כל המשמעות שבדבר – או שתמיד יהיו ביניהם חיכוכים ותסכולים.

על מנת להבין את השוני, נצטרך ללכת אחורה בזמן, הרבה לפני שהתפתחה התרבות עם השקפת העולם, החוקים, הנורמות, הכללים והערכים שהיא יצרה.
מבחינת היקום, תפקידו של הגבר הוא להפיץ את זרעו, ולכן, כל עוד הוא פעיל מבחינה מינית, הוא ממלא את ייעודו ויש לו זכות קיום ומקום על פני האדמה. מרגע שהוא מפסיק לקיים יחסי מין, הוא הופך למיותר וחסר משמעות, והשעון של מנגנון ההשמדה העצמי שלו מתחיל לתקתק…

מנגנון ההשמדה העצמי של הגבר פועל בצורת בלוטה שנקראת ערמונית (פרוסטטה) שקיימת רק אצל גברים, ותפקידה לייצר את הנוזל שבו שוחה הזרע, והיא גם הגורם לצורך ולדחף המיני אצל הגבר. 

כל עוד הגבר פעיל מינית בלוטת הערמונית עובדת, זרימת הדם מתקיימת בה באופן תקין והיא משתמרת בכושר טוב ובמצב בריא, אך בגיל מבוגר, ככל שהפעילות המינית פוחתת, יורדת הפעילות של הבלוטה, וזרימת הדם שבה הולכת ונחלשת בהתאמה. כתוצאה מכך מתחולל תהליך הניוון של בלוטת הערמונית, והיכולת של מערכת הדם לנקז נוזלים המצטברים בה הולכת ופוחתת.

הצטברות הנוזלים מביאה לידי כך שבלוטת הערמונית הולכת ותופחת, עד שהיא לוחצת על צינור השופכה ומונעת את פינוי השתן, שאינו יכול להתפנות, עולה אל הכליות, מציף אותן וגורם לטביעתן ולבעיות כמו אי-ספיקת כליות, לצורך בטיפולי דיאליזה ובהשתלת כליה, ובמקרים רבים – למוות.

הגבר סובל מחסך, שעלול להסתיים במותו, או בניתוח להסרת הערמונית, שבעקבותיו הגבר יאבד את הדחף המיני ואת היכולת לקיים יחסי מין.

על מנת למנוע את הפגיעה בכליות כתוצאה מהתנפחות הפרוסטטה, הגברים הסובלים מטופלים בקטטר, שהוא צינורית סיליקון המוחדרת דרך השופכה אל שלפוחית השתן ומרוקנת את השתן לשקית חיצונית, אך הקטטר אינו יכול לשמש כפתרון לטווח ארוך, מכיוון שבשלב כלשהו הוא יגרום לגירוי ולכאב ברקמות הפנימיות, לדלקות בדרכי השתן, לזיהום ולסיבוכים קשים.

אישה היא ציידת. היא נולדת עם יכולות מובנות לצוד ולאלף את הגבר שלה. לשם כך, בתחילת הקשר היא תעשה הכל על מנת להראות לגבר שלה כמה טוב יהיה לו אתה ולהוכיח לו שהיא יכולה לספק לו את כל מה שהוא זקוק לו, ולכן היא תתמסר לו בכל הזדמנות, והגבר יהיה זה שקובע מתי ועד כמה יהיה ביניהם סקס.

לאחר שהאישה השיגה את מטרתה והגבר ננעל בקשר הזוגי שיש בו בית, רכוש משותף וילדים, מתחיל תהליך האילוף, שבמהלכו תדירות הסקס יורדת בהדרגה. אחרי חמש עשרה שנה או עשרים שנה ביחד, הלהבה דועכת, ולאישה, שכבר מרגישה מספיק בטוחה, אין מוטיבציה להוכיח לגבר דבר, לגרום לו הנאה ולספק את צרכיו, והתדירות של הסקס יורדת לפעם או פעמיים בחודש, לפי הצורך של האישה, מבלי שלגבר תהיה יכולת השפעה כלשהי. כאן נוצר מצב הפוך למעשה, כשהגבר, שנכנס לקשר הזוגי כמי שהיה בטוח שמצא את האישה שתספק את צרכיו, הופך להיות זה שמספק את צרכיה של האישה, בזמנים שנוח ומתאים לה, ובזמן שבין לבין הוא נשאר מתוסכל. כך, במערכת היחסים בטווח הארוך, במקום שהגבר יהיה זה שהצורך הגופני שלו מסופק, הוא מוצא את עצמו כמי שמספק את הצורך הנפשי של האישה.

האישה שאינה מבינה את הצורך המיני של הגבר, משקיעה באסתטיקה, הולכת למספרה ומשקיעה מאות שקלים בתספורת, עושה ציפורניים, לק ג’ל,  ואינה מבינה למה הגבר שלה לא מתפעל ממנה, והסיבה לכך היא שהגבר שלה לא רואה את הדברים האלו. הוא זקוק לסקס ובמקום זה מקבל פן…

אז… מיהו, בעצם, המין החזק…

לא משנה אם אתה פמיניסט או שובניסט, בניגוד לתרבות המזרח הפטריארכלית שבה הגבר שולט, אנו, בתרבות המערב, חיים בחברה מטריארכלית שבה שולטת האישה. את מי ששולט – או את המין החזק בבית, אפשר להגדיר לפי מי שקובע מתי ובאיזו תדירות יהיו יחסי מין.

במערכת היחסים הזוגית, הגבר הוא שזקוק לסקס על מנת להתקיים.
גבר שהאישה שלו אינה מספקת את צרכיו, חש נבגד ומאחר ובלית ברירה הוא נאלץ למצוא פתרון אחר לצורך, הוא נוח להתפתות, וישנן לא מעט נשים שישמחו להרוס משפחה על מנת ליצור משפחה משלהן. הבעיה היא שאם הוא מקיים קשר אחר לצורך סיפוק הדחף המיני הוא נחשב כ”בוגד”, והאישה, שנפגעת מכך שהוא מקיים קשר אסור, ממהרת להעניש אותו ולפרק את המשפחה…

המושג בוגד הוא קיצוני ושייך לשפה העברית. באנגלית, לדוגמה, משתמשים במושג Cheating, שפירושו “רמאות” והוא בהרבה פחות חריף מהמשמעות של בגידה. בכל מקרה, לתפיסתי, אם אחד מהצדדים “בגד”, זו לא סיבה לפרק משפחה, וכל עוד המשפחה חזקה גם לא צריך לייחס לזה חשיבות גדולה.
לפירוק המשפחה יש השלכות קשות על החיים של שני בני הזוג, ואם יש ילדים בקשר, גם הם יוצאים פגועים. אישה צריכה לקבל את זה שלגבר יש צרכים, שבמידה והיא לא מסוגלת לספק, הוא ייאלץ למצוא מקום אחר למלא אותם, ולא מדובר על אהבה אלא על צורך גופני. הגבר יכול לאהוב את אשתו אבל מכיוון שאין לו דרך לקבל ממנה את מה שהוא זקוק לו, הוא יאלץ למצוא את הפורקן אצל אישה אחרת. כל עוד הבית לא נפגע והגבר לא מפנה משאבים לאישה האחרת והקשר הוא על בסיס סיפוק הדדי, חבל לעשות צעדים כמו “הענשת הגבר” או פירוק המשפחה, מכיוון שזוהי דרכו של עולם, ולא נוכל לשנות את הפיזיולוגיה ואת הצרכים הביולוגיים שלנו, וגם אם אותה אישה תיכנס למערכת יחסים חדשה, ישנו סיכוי גדול שגם שם היא תמצא את עצמה באותו מצב, או שהיא תצליח לדכא את בן הזוג.

למעשה, נשים מבינות את החולשה של הגברים ומנצלות אותה, וזו הסיבה לכך שהן מסתובבות עם מחשופים עמוקים, עקבים גבוהים ולבוש מגרה, ובכך הן למעשה מטרידות אותם מינית. הגברים המוטרדים במצב זה, הולכים על חבר דק מאד, מכיוון שאם התגובה לגירוי תהיה מעבר למה שהאישה חשה אתו בנוח, הם יואשמו בהטרדה מינית, ועלולים להישפט על כך, ולשלם מחיר כבד עד כדי הרס חייהם.

מקריאת המאמר הזה אנו מגיעים למספר תובנות :

  • עבור הגבר יחסי המין הם צורך קיומי, בעוד שעבור האישה הם צורך נפשי.
  • אישה משתמשת במין כדי להשיג אהבה, ואילו גבר משתמש באהבה כדי להשיג מין.
  • עבור האישה הסקס הוא אמצעי בזמן שעבור הגבר הסקס הוא מטרה.
  • אישה זקוקה לביטחון, לאהבה, ליציבות – גבר זקוק לסקס. בלי סקס הוא לא ישרוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *