ריפוי טבעי של מחלת הסוכרת.

מאת : איל כהן, הילר וכותב סדרת הספרים “דברים שלא תשמע מהרופא שלך”

מחלת הסוכרת נחשבת למחלה מטבולית, הנקשרת – לא בצדק, עם אכילת סוכר, ולנוכח העלייה המתמדת במספר חולי הסוכרת באוכלוסייה, מערכת הבריאות החלמאית שלנו החליטה שהסוכר הוא האשם ובו יש להילחם מלחמת חרמה, כמו בכל מקרה שבו היא נלחמת בסימפטומים בזמן שהמחלות ממשיכות להחמיר.

האמת העצובה היא שכמו במחלות רבות אחרות, גם בכל הנוגע למחלת הסוכרת אין קשר בין ההשקפה המדעית והרפואית לבין המציאות, וכל עוד אתה בריא אין שום קשר בין כמות הסוכר שאתה צורך לבין התפתחות הסוכרת. למרות שהתפתחות הסוכרת אינה קשורה בצריכת סוכר, אין בזה עידוד לצריכת סוכר, שבכמות גבוהה עלולה לגרום לך להשמין, לריקבון השיניים, לעודד טפילים בדם ובמעיים ולגרום בעיות בריאותיות אחרות.

כמו במקרים רבים אחרים, המלחמה של הממסד בסוכר היא חסרת תועלת בכל הקשור במניעת המחלה.
מה שמטעה הוא העובדה שאם אתה כבר חולה בסוכרת, אתה חייב לשמור בקפידה על איזון הסוכר שבדם, ומזון עתיר סוכר עלול להעלות את הסוכר בדם לרמה מסוכנת העלולה לגרום לסיבוכים רבים – ואף למוות.

מחלת הסוכרת היא תוצאת כשל של הלבלב, ללא קשר לכמות הסוכר שאתה אוכל.

האמת לגבי מחלת הסוכרת, שהיא מחלה אנרגטית, ולכן, על מנת להבין מדוע ואיך היא מתפתחת ומדוע ישנה עלייה מתמדת בשכיחותה, חשוב להבין את הגוף ואת המערכות השונות שלו בהיבט האנרגטי, שיאפשר להבין מצוקות אנרגטיות שאיתן הגוף מתמודד בחיי היומיום. מידע מפורט לגבי עבודת מערכות שונות בגוף בממד האנרגטי תוכל למצוא בספר שכתבתי “(י)סודות הבריאה – האיזון האנרגטי של הגוף והחיים”, אך פה, על מנת להסביר את הסוכרת, נעמוד ספציפית על תפקודו של הלבלב במערך האנרגיה של הגוף, ועל מה שגורם לו לכשל.

הלבלב הוא בלוטה המפרישה אל זרם הדם הורמון בשם אינסולין, שהוא חיוני על מנת שהסוכר מן המזון יוכל לחדור אל התאים, ושם להפוך לאנרגיה שתאפשר לגוף לעשות את עבודתו.
ללא האינסולין, הסוכר שאינו יכול לחדור לתאים, מצטבר בדם והגוף נותר חסר אנרגיה, מה שעלול להתבטא בתסמינים רבים ושונים כמו נימול (נוירופתיה), עייפות, אבדן-הכרה ובמקרים קיצוניים אף להביא למוות.

כשל של הלבלב מתפתח מאחת משני סיבות עיקריות – אף אחת מהן אינה קשורה לתזונה.
האחת, והיא הנדירה יותר, היא דלקת הלבלב, הגורמת נזק ללבלב – וככל הדלקת חריפה והנזק גדול יותר, נפגעת יכולתו לייצר את האינסולין.
סוכרת זו מתפרצת לאחר שהאדם סובל מעליית חום גוף בלתי מוסברת, ומאחר והרפואה לא כל כך טובה בלזהות באיזה איבר פנימי הדלקת, בשלב ראשון לא יודעים איזה איבר בגוף נפגע, אך אם אחרי שהחום עובר האדם לפתע מאובחן כחולה סוכרת, ברור שהאיבר שסבל מהדלקת הוא הלבלב. בסוכרת מסוג זה, אם פגיעת הדלקת אינה חמורה והלבלב מסוגל להשתקם, ממנה, תהיה החלמה גם מהסוכרת, אך במידה והנזק חמור, הסוכרת עלולה להיות כרונית ולהתקיים לאורך כל החיים.

הסיבה השנייה למחלת הסוכרת, שהיא הנפוצה יותר, היא סטרס, שהוא מצוקה אנרגטית, שבתרבות הכלכלית שבה אנו חיים היא אינה פוליטיקלי קורקט, והמדע והרפואה מתעלמים ממנה באופן שיטתי.

בתנאי קיום נורמליים, הגוף נזקק לרמות משתנות של אנרגיה לצורך תפקודיו השונים, והלבלב, שהוא איבר דינמי, מגיב למצבים השונים על ידי ויסות כמות האינסולין שהוא מפריש למחזור הדם.
ככל שאנו נזקקים ליותר אנרגיה לצורך פעולה או תגובה למצב זה או אחר, הלבלב עובד קשה על מנת לייצר יותר אינסולין שיאפשר לסוכר לחדור אל התאים, במטרה לייצר את האנרגיה לצורך הפעילות שלה הגוף מכין את עצמו.

כמו כל אבר אחר בגוף, גם הלבלב, ככל שהוא במאמץ, כלי הדם שבו מתכווצים, והוא זקוק למנוחה מפעם לפעם, על מנת לאפשר לכלי הדם לחזור למצב נורמלי ולהתאושש מהלחץ.

במציאות שבה אנו חיים היום הדבר אינו פשוט, והוא מחייב הבנת התפתחות המחלה, כתוצאה ממצוקה אנרגטית. מצבים רבים מעמידים אותנו במצוקות שחלקן קבועות וחלקן חולפות, אך בחברה קפיטליסטית תחרותית ופרועה של חוקי עושק, מסיבות רבות ושונות, המצוקות הקבועות הולכות ומתרבות ונעשות קשות יותר – בזמן שאנו מנועים מלהגיב להן.
תחושות כמו מתח, כעס, זעם, קנאה, ניצול, פגיעה, תחושת קיפוח, השפלה, כישלון – ורבות אחרות, יוצרות בנו את הדחף להגיב (נקמה=איזון).
חלק מהדחף להגיב הוא למעשה תוצאה מכך שהלבלב עובד קשה יותר על מנת לייצר את האינסולין לצורך יצירת האנרגיה לשם תגובה, ואנו חשים בצורך להשתמש באנרגיה, אבל במצבים שבהם הלחץ אינו פוסק ולנו אין אפשרות להשתמש באנרגיה על מנת להגיב, ככל שההלבלב עובד קשה, כלי הדם שבו מתכווצים והוא הולך ומצטמק.

במרבית המקרים הסוכרת היא מחלה זוחלת, המתפתחת לאורך שנים ללא כאב, כתוצאה מסטרס מתמשך – אך עלולה להיות מלווה בכאבי בטן מפעם לפעם, כתוצאה מההתכווצויות של הלבלב הלוקחות אותו שלב נוסף בדרך לאי-ספיקה, שבו כמות דם שהוא מקבל לצורך תפקודיו הולכת ופוחתת, וכתוצאה מכך יכולת הייצור של האינסולין הולכת ונפגעת, עד שבשלב כלשהו האדם מאובחן כחולה סוכרת.

לעתים נדירות יותר, במצבי זעם וכעס קיצוני, הסוכרת עלולה להתפרץ באופן מיידי, כאשר אנו חשים שהבטן נשרפת ונמעכת, שהיא למעשה תחושה של התכווצות כלי הדם בלבלב עד לרמה של אי-ספיקה:

בעולמנו התחרותי, אנו חווים סטרס מתמשך כבר משלבי הילדות המוקדמים מסיבות רבות ושונות. ביניהן מאבק על תשומת לב, דימוי חברתי, אווירה קשה בבית – ורבים אחרים. אלו, בשילוב גורמי אופי כמו עקשנות, תוקפנות, ואחרים, גורמים לכך שהסוכרת פוגעת בילדים וכך מתחוללת עלייה בהיקף ובהחמרת המחלה.

הבעיה המוסרית : הקשר שבין גזל ועושק למחלת הסוכרת…

בעבר, האיומים על חייו של האדם היו זמניים, גם אם היה חי בין חיות טרף, מעת לעת היה לו זמן לנוח ולהירגע.

היום, קצב החיים ויוקר המחיה, פקקי תנועה, סיכונים ביטחוניים, לחצים בעבודה, חובות, לחצים כלכליים, לחצים משפחתיים ואיומים רבים ושונים אחרים, גורמים לכך שמערכות האנרגיה בגוף פועלות ללא מנוחה.
מאחר ואנו חיים בחברה קפיטליסטית, אסביר מספר דברים לגבי כסף שייתכן שלא לכולם ברורים, ובוודאי לאלה שאינם סובלים ממחסור.
האנרגיה שאנו עוסקים בה פה היא הכסף, מכיוון שעל מנת להשיג את הכסף הנחוץ למחייתו, האדם נאלץ לעבוד ולהשקיע אנרגיה, ובכסף ניתן לקנות את עבודתו של האדם. מאחר והכסף הוא צורך קיומי, מצוקה כלכלית היא מצוקה קיומית שהגוף מגיב לה בדרכים שונות, בחלקן הוא עלול לפתח מחלות שונות, ובחלקן אף למות.

כסף במהותו הוא אנרגיה, מאחר וברמה הבסיסית, הוא משמש אותנו לחילוף חומרים עם הסביבה, למזון ולמחסה שלהם אנו זקוקים לו על מנת לשמור על האנרגיה שתאפשר לנו להתקיים.
לכל אדם יש יכולת כלכלית ברמה שונה, וככל שהאדם מוגבל ביכולתו להרוויח וחי יותר “על הקצה”, משמעותו האנרגטית של הכסף גדולה יותר לקיומו.

בתרבות הקפיטליסטית שבה אנו חיים, האדם הקטן נתון לשליטת אנשים בעלי עוצמה ואינטרסים, המשתמשים בחוק בין אם באמצעות לוביסטים או באמצעות הון – שלטון מושחת, הפועל לנצל את האנרגיה שלו באופן המקסימלי. כך יוקר המחיה נמצא בעליה מתמדת, וגורר בעקבותיו חובות ואיומים רבים ושונים המרחפים מעל לראשו, ומאחר ומרבית האוכלוסייה חייה במצב של חנק אנרגטי (ראה מספר חשבונות הבנק במצויים ביתרת חובה), חלק ממנה מפתחת מחלות רבות ושונות, ביניהן הסוכרת.

מאז שרשויות ומשטרה הפכו לגופים כלכליים, מתקיימת רדיפה של אזרחים והקזת דמם באמצעות גזל.

דוגמה לגורמי מצוקה הקשורים בכסף ונוגעים לכלל האוכלוסייה: עירייה המפעילה לחץ גובר והולך על התושבים באמצעות צמצום מקומות החניה, ומתן דו”חות דרקוניים לנהגים הנאלצים לעצור ולו גם למספר שניות להוריד נוסע או להוריד ציוד. במקרים שונים, העבריינים, שנאלצים לחנות במקומות אסורים, גם מגלים שרכבם נגרר, נאלצים לנסוע במונית למגרש הגרירה, ולשלם סכומי עתק עבור המונית, עבור הגרירה ועבור הדו”ח, וגופם המצוי במצוקה, יוצר את הדחף להגיב שיבוא לידי ביטוי בדרך כלשהי…

אילו החוק היה מושתת על צדק, העירייה היא זאת שהייתה צריכה לשלם קנסות לתושבים ולאזרחים שאינם מוצאים מקומות חנייה, מכיוון שהאחריות לספק חנייה היא של העירייה ולא של התושבים. עצם המצוקה הוא כישלון של העירייה ולא של התושבים המותשים, אך מכיוון שהעירייה מרוויחה מהכישלון, היא לא תפעל לשיפור המצב אלא להפך, האינטרס של העירייה הוא להגדיל את המצוקה ולהעמיק את הגבייה.
מערכת שלטון מושחתת הסוחטת אזרחים בגלל מצוקה שהיא עצמה אחראית לה, היא גורם ללחץ הפוגע בחברה כולה, ומחליש אותה במחלות שונות העלולות להביא לקריסתה.

באופן דומה, משטרה המגבילה מהירות בכבישים פתוחים כדי לחלוב נהגים על מנת להגדיל את הכנסותיה ברוע ובאטימות לב – ותוך ניצול האנרגיה של נהגים רבים עם דו”חות מהונדסים, ולדבר משמעות הרבה יותר גדולה כאשר מדובר באנשים שעבודתם בנהיגה, והם על הכביש מספר רב של שעות ביום תחת איום מתמיד.
ככל שהטכנולוגיה משתכללת, אמצעי הפיקוח והאכיפה הולכים ומשתכללים ומגוון עצום של אמצעים טכנולוגיים כמו מצלמות דרכים ומצלמות רחוב, מכשירי לייזר למיניהן ואפילו צ’פלינים שמצלמים מהשמים, מהווים איום כלכלי ומטרד לנהג המתקיים בסטרס. בנוסף, כאילו לא די בחוקים, בדומה לשודדי דרכים, המשטרה גם נוקטת בתחבולות כלפי נהגים על מנת לגזול את האנרגיה שלהם בדרכים כמו החלפת שלטים – ותמרון רמזורים, על מנת להגדיל את כמות הדו”חות הניתנת לנהגים התשושים, הנאלצים להתקיים במרחב תמרון ומחיה שהולך ומצטמצם.

נשמע לכם מוגזם? קבלו מספר דוגמאות הממחישות כיצד הדברים פועלים.

בסרטון הזה מקצרים את משך הרמזור, על מנת לתת דו”חות לנהגים שנאלצים לחצות את הצומת בזמן שהרמזור מתחלף

מקרה נוסף של תמרון הרמזור על מנת לתת דו”ח לנהג

למרות שהשתמשתי בדוגמאות של ניצול האנרגה באמצעות דו”חות, ישנן אינספור גורמים במדינת ישראל עמוסת הביורוקרטיה, וכל הכבדה על יוקר המחייה של בני האדם המתקיימים באיזון שברירי, עלולה להחמיר את המצב הבריאותי של החברה כולה.
מכיוון שכסף הוא אנרגיה, ובהנחה שמרבית בני האדם מתקיימים באיזון מתוכנן כלשהו, דו”חות המשטרה ודוחו”ת העירייה, שהם הוצאה לא מתוכננת, הם גורם סטרס המפר את האיזון, ולא מדובר רק בכמות – אלא גם באיכות: דו”ח הגיוני לא יכול לעלות על עשרה אחוזים מהשכר הממוצע. דו”חות בסדר גודל של 500 ש”ח, 2000 ש”ח ומעלה, מהווים סוג של אלימות, ציד אדם – ואפילו קניבליזם אנרגטי, הגורם לחנק, פוגע בכלכלתו ובאנרגיות של האדם – ועלול לגרום לתחלואה כתוצאה מחנק אנרגטי. כל אותם גורמים הם האחראיים לעלייה המתמדת באחוז החולי בסוכרת באוכלוסיה.
גם 100 ש”ח או 150 ש”ח הם דו”ח כואב. בסכומים גבוהים יותר, דו”חות הם מהלומה ו/או סוג של אלימות, בריונות וסחטנות, הננקטת על ידי השולטים בחוק כלפי החלשים בחברה, שהולכים ומפתחים מחלות כתוצאה מהלחץ המופעל עליהם.

אילו הכסף הנגבה בקנסות היה הולך לעמותות של מסכנים, לא הייתה מוטיבציית יתר של פקחים ושל שוטרים לחלק דו”חות בנדיבות, אבל כשהכסף הולך לקופת העירייה או המדינה ומקצה להן יותר משאבים, מנגנוני הפיקוח והאכיפה הולכים ותופחים, ונוצר מצב של ציד-אדם ו/או קאניבליזם, אלא שבמקום לאכול את בשר האדם או לשתות דמו, הממסדים השונים בדרכים חוקיות, שותים ממנו את האנרגיה, שהיא הכסף שתמורתו הוא עובד, עד שכבר לא נותר לו ממה להתקיים, וכתוצאה מהמצוקה והלחץ הוא מפתח מחלות.

מאחר והאדם החי בתרבות “פוליטיקלי קורקט” אינו יודע לקשור בין הגורם לבין המחלה, אין לו שום יכולת להתלונן ואף אחד גם לא יבין אותו, ובנסיבות שכאלו, נחקקים יותר חוקים חוקים יותר חוקים – והאזרח הופך להיות יותר מוטרד, נרדף  ונסחט על ידי הרשויות המוסמכות, המכניסות את הכסף שנגזל לקופתן.

כך, ככל שג’ונגל החוק שבו אנו חיים נעשה סבוך ואנשים יותר מנוצלים, יותר ויותר אזרחים הופכים לחולים / מוגבלים / נכים, תפקודם נפגע, ולמעשה החברה כולה משלמת את מחיר השחיתות.

קיים קשר בין הסוכרת לבין מחלות אחרות המתפתחות כתוצאה מסטרס, מאחר וככל שהלחץ שבו אנו חיים גדל, גדל העומס על הלבלב וגם על מערכת כלי הדם והלב, ועם זה חלה עלייה בלחץ הדם הגורמת למחלות לב ולבעיות בריאותיות רבות אחרות כמו הרס של הכליות, עיוורון ומחלות רבות אחרות.

מחלת הסוכרת אינה דבר שניתן להקל בו ראש, מאחר ומעבר לסבל האישי שהיא גורמת, כאשר מדובר בנשים בהיריון החולות בסוכרת, כמו גם במחלות אנרגטיות אחרות, גדלים הסיכויים להריונות בעייתיים שיסתיימו במומים מולדים. היא גורמת לכריתת אברים ולפגיעה קשה באיכות החיים של הסובלים ממנה, החייבים לנטר את רמת הסוכר בדם באופן קבוע ולספק לגוף אינסולין באמצעות הזרקה למחזור הדם.
הטיפולים הרפואיים, המקובלים, מטפלים בסימפטומים ולא בבעיה עצמה – ולכך יש לא מעט חסרונות, מאחר והוא כרוך בשינוי קיצוני באורח החיים למשך כל החיים, תוך הידרדרות מתמשכת.
סוג אחד הוא מתן אינסולין באופן מלאכותי, המאפשר לגוף לתפקד אך מנוון את מה שנותר מהלבלב, ומפחית את הסיכויים שאי-פעם ניתן יהיה לשקם אותו.

הסוג השני של טיפולים ניתן ככדורים המאיצים את עבודת הלבלב על מנת לייצר יותר אינסולין, ותוך שהם גורמים לו לעבוד במאמץ יתר, הם הורסים את מה שנותר ממנו.
על מנת למנוע את מחלת הסוכרת או למנוע את החרפתה, השתדל להימנע מכעסים ומאנרגיות שליליות. נשום עמוק והרבה לפהק – במיוחד במצבי מצוקה.

כמו כל מחלה של אי ספיקה, הדרך היעילה ביותר לרפא סוכרת – ולפחות לתפיסתי, היא טיפולי הילינג ורייקי ממוקדים ללבלב, על מנת לשקם את זרימת הדם שבו ולשפר את תפקודו.

במידה ואתה סובל מסוכרת, כמו כל מחלה הקשורה באי-ספיקה, על מנת לשפר את המצב – ואולי גם להביא להחלמה, נסה טיפולי הילינג או רייקי, שהם הדרך היעילה והידידותית ביותר, המאזנים את האנרגיות משפרים את זרימת הדם ומעודדים את חילוף החומרים ועשויים לשקם את הלבלב.

card_reiki

טיפים אלו – ורבים אחרים העשויים לשפר את איכות חייכם לאין ערוך, ואף להאריך אותם, תוכלו למצוא בסדרת הספרים “דברים שלא תשמע מהרופא שלך”.


ניתן להזמין את הספרים דרך הדואר. טלפון לפרטים ולהזמנות 052-2218612

למד יותר על גופך ותוכל ליהנות ממנו יותר

כל הזכויות שמורות למחבר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.