מחלת הסוכרת, איך זה קשור לאנרגיות…

It's only fair to share...Share on FacebookShare on RedditShare on Google+Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn

מאת : איל כהן

מחלת הסוכרת נחשבת למחלה מטבולית, הנקשרת – לא בצדק, עם אכילת סוכר, ולנוכח העלייה המתמדת במספר חולי הסוכרת באוכלוסייה, מערכת הבריאות החלמאית שלנו נבהלה והחליטה להילחם בסוכר מלחמת חרמה, כמו בכל מקרה שבו נלחמים בסימפטומים.
האמת העצובה היא שבכל הנוגע למחלת הסוכרת, כמו במחלות רבות אחרות, אין קשר בין ההשקפה המדעית והרפואית לבין המציאות, וכל עוד אתה בריא, אין שום קשר בין התפתחות הסוכרת לבין כמות הסוכר שאתה צורך, ובכל מקרה, כמו במקרים רבים אחרים, המלחמה של הממסד היא חסרת תועלת, לפחות בהיבט של הסוכרת.
מה שעשוי להטעות הוא העובדה שאם אתה כבר חולה בסוכרת, אתה חייב לשמור בקפידה על איזון הסוכר שבדם, להזריק אינסולין בכל פעם שרמת הסוכר בדם עולה – ולהיות מצויד במזון שיעלה את רמת הסוכר, למקרה של ירידה ברמת הסוכר.

מחלת הסוכרת היא תוצאה של כשל של הלבלב, ללא קשר לכמות הסוכר שאתה אוכל.

האמת לגבי מחלת הסוכרת, שבמרבית המקרים היא מחלה אנרגטית, ולכן, על מנת להבין מדוע ואיך היא מתפתחת ואת העלייה המתמדת בשכיחותה, חשוב להבין את הגוף ואת המערכות השונות שלו ומצוקות אנרגטיות שאיתן הגוף מתמודד בחיי היומיום בהיבט האנרגטי. מידע מפורט לגבי עבודת מערכות שונות בגוף בממד האנרגטי תוכל למצוא בספר שכתבתי "(י)סודות הבריאה – האיזון האנרגטי של הגוף והחיים", אך פה,  על מנת להסביר את הסוכרת, נעמוד ספציפית על תפקודו של הלבלב במערך האנרגיה של הגוף.

הלבלב הוא בלוטה המפרישה אל זרם הדם הורמון בשם אינסולין, שהוא חיוני על מנת שהסוכר מן המזון יוכל לחדור אל התאים, ושם להפוך לאנרגיה שתאפשר לגוף לעשות את עבודתו.
ללא האינסולין הסוכר שאינו יכול לחדור לתאים, מצטבר בדם והגוף נותר חסר אנרגיה, מה שעלול להתבטא בתסמינים רבים ושונים כמו נימול, עייפות, אבדן-הכרה ובמקרים קיצוניים אף להביא למוות.

כשל של הלבלב מתפתח מאחת משני סיבות עיקריות – אף אחת מהן אינה קשורה לתזונה.
האחת, והיא הנדירה יותר, היא דלקת הלבלב, הגורמת נזק ללבלב – וככל הדלקת חריפה והנזק גדול יותר, היא פוגעת ביכולתו לייצר את האינסולין.
סוכרת זו מתפרצת לאחר שהאדם סובל מעליית חום גוף בלתי מוסברת, מאחר והרפואה לא כל כך טובה בלזהות שהדלקת היא בלבלב, אך אם אחרי שהחום עובר, בדיעבד האדם לפתע מאובחן כחולה סוכרת, ברור שהאיבר שסבל מהדלקת הוא הלבלב.

הסיבה השנייה למחלת הסוכרת, שהיא הנפוצה יותר, מצוקה אנרגטית וסטרס, שהם גורמי מחלות אנרגטיים, שבתרבות הכלכלית שבה אנו חיים הם אינם פוליטיקלי קורקט, והמדע והרפואה מתעלמים מהם באופן שיטתי.

בתנאי קיום נורמליים, הגוף נזקק לרמות משתנות של אנרגיה לצורך תפקודיו השונים, והלבלב, שהוא איבר דינמי, מגיב למצבים השונים על ידי ויסות כמות האינסולין שהוא מפריש למחזור הדם. ככל שאנו נזקקים ליותר אנרגיה לצורך פעולה או תגובה למצב זה או אחר, הלבלב עובד קשה על מנת לייצר יותר אינסולין שיאפשר לסוכר לחדור אל התאים, במטרה לייצר את האנרגיה לצורך הפעילות שלה הגוף מכין את עצמו.

כמו כל אבר אחר בגוף, גם הלבלב, ככל שהוא במאמץ, כלי הדם שבו מתכווצים, והוא זקוק למנוחה מפעם לפעם, על מנת לאפשר לכלי הדם לחזור למצב נורמלי ולהתאושש מהלחץ.

במציאות שבה אנו חיים היום, מצבים רבים מעמידים אותנו במצוקות שחלקן קבועות וחלקן חולפות, אך בחברה קפיטליסטית תחרותית ופרועה של חוקי עושק, מסיבות רבות ושונות, המצוקות הקבועות הולכות ומתרבות ונעשות קשות יותר – בזמן שאנו מנועים מלהגיב להן.
תחושות כמו מתח, כעס, זעם, קנאה, ניצול, פגיעה, תחושת קיפוח, השפלה, כישלון – ורבות אחרות, יוצרות בנו את הדחף להגיב (נקמה=איזון).
חלק מתחושת הדחף הוא למעשה תוצאה מכך שהלבלב, עובד קשה יותר על מנת לייצר את האינסולין לצורך יצירת האנרגיה לשם תגובה, אבל במקרים שבהם הלחץ אינו פוסק ולנו אין אפשרות להשתמש באנרגיה על מנת להגיב, הלבלב הולך ומצטמק ככל שהוא עובד קשה וכלי הדם שבו מתכווצים.
במרבית המקרים הסוכרת היא מחלה זוחלת, המתפתחת לאורך שנים ללא כאב, כתוצאה מסטרס מתמשך – אך עלולה להיות מלווה בכאבי בטן מפעם לפעם, כתוצאה מההתכווצויות של הלבלב, הלוקחות אותו שלב נוסף בדרך לאי-ספיקה, שבו כמות דם שהוא מקבל לצורך תפקודיו הולכת ופוחתת, וכתוצאה מכך יכולת הייצור של האינסולין הולכת ונפגעת, עד שבשלב כלשהו האדם מאובחן כחולה סוכרת.

לעתים נדירות יותר, במצבי זעם וכעס קיצוני, הסוכרת עלולה להתפרץ באופן מיידי, כאשר אנו חשים שהבטן נשרפת ונמעכת, שהיא למעשה תחושה של התכווצות כלי הדם בלבלב במצבי טראומה עד לרמה של אי-ספיקה:

בעולמנו התחרותי, אנו חווים סטרס מתמשך כבר משלבי הילדות המוקדמים מסיבות רבות ושונות. ביניהן מאבק על תשומת לב, דימוי חברתי, אווירה קשה בבית – ורבים אחרים, בשילוב גורמי אופי כמו עקשנות, תוקפנות, ואחרים הגורמים לכך שהסוכרת פוגעת בילדים וכך מתחוללת עלייה בהיקף ובהחמרת המחלה.

הבעיה המוסרית : הקשר שבין גזל ועושק למחלת הסוכרת…

בעבר, האיומים על חייו של האדם היו זמניים, גם אם היה חי בין חיות טרף, מעת לעת היה לו זמן לנוח ולהירגע.
היום, קצב החיים ויוקר המחיה, פקקי תנועה, סיכונים ביטחוניים, לחצים בעבודה, חובות, לחצים כלכליים, לחצים משפחתיים ואיומים רבים ושונים אחרים, גורמים לכך שמערכות האנרגיה בגוף פועלות ללא מנוחה.
מאחר ואנו חיים בחברה קפיטליסטית, אסביר מספר דברים לגבי כסף שייתכן שלא לכולם ברורים, ובוודאי לאלה שאינם סובלים ממחסור.
כסף במהותו הוא אנרגיה, מאחר וברמה הבסיסית, הוא משמש אותנו לחילוף חומרים שאנו זקוקים לו עם הסביבה, על מנת לייצר אנרגיה שתאפשר לנו להתקיים.
לכל אדם יש יכולת כלכלית ברמה שונה, וככל שהאדם מוגבל ביכולתו להרוויח וחי יותר "על הקצה", משמעותו האנרגטית של הכסף גדולה יותר לקיומו.

האדם הקטן נתון לשליטת בעלי עוצמה ואינטרסים, המשתמשים בחוק על מנת לנצל את האנרגיה שלו באופן המקסימלי. כך יוקר המחיה נמצא בעליה מתמדת, וגורר בעקבותיו חובות, ואיומים רבים ושונים המרחפים מעל לראשו, ומאחר ומרבית האוכלוסייה חייה במצב של חנק אנרגטי, מתפתחות מחלות רבות ושונות, ביניהן מחלת הסוכרת.

מן הצד השני, ככל שלאדם יש יכולת גבוהה יותר להרוויח כסף, הוא יכול לקיים חילוף חומרים מורכב יותר ומהיר יותר עם הסביבה, על מנת להוסיף להתעשר ממשאביה. סוג זה של אנשים אינו מסוגל לתפוס את המשמעות הבסיסית של הכסף, והוא יודע להשתמש בחוק על מנת למקסם את יכולותיו להרוויח מהמסכנים כל שקל שהוא חיוני לפרנסתם, ולהכניסם למצוקה על מנת להוסיף ולהתעשר.

מאז שרשויות ומשטרה הפכו לגופים כלכליים, חלה רדיפת של אזרחים והקזת דמם באמצעות גזל.

דוגמה לגורמי מצוקה הקשורים בכסף ונוגעים לכלל האוכלוסייה: עירייה המפעילה לחץ גובר והולך על התושבים באמצעות צמצום מקומות החניה ומתן דו"חות דרקוניים לנהגים הנאלצים לעצור ולו גם למספר שניות. במקרים רבים, העבריינים, שנאלצים לחנות במקומות אסורים, גם מגלים שרכבם נגרר, נאלצים לנסוע במונית למגרש הגרירה, ולשלם סכומי עתק עבור המונית, עבור הגרירה ועבור הדו"ח, וגופם המצוי במצוקה יוצר את הדחף להגיב שיבוא לידי ביטוי בדרך כלשהי…
מערכת שלטון מושחתת הסוחטת אזרחים בגלל מצוקה שהיא עצמה אחראית לה, היא גורם ללחץ הפוגע בחברה כולה, ומחליש אותה במחלות שונות העלולות להביא לקריסתה.

באופן דומה, משטרה המגבילה מהירות בכבישים פתוחים כדי לחלוב נהגים על מנת להגדיל את הכנסותיה ברוע ובאטימות לב – ותוך ניצול האנרגיה של נהגים רבים עם דו"חות מהונדסים, ולדבר משמעות הרבה יותר גדולה כאשר מדובר באנשים שעבודתם בנהיגה – והם על הכביש נמספר רב של שעות ביום.
ככל שהטכנולוגיה משתכללת, אמצעי הפיקוח והאכיפה הולכים ומשתכללים ומגוון עצום של אמצעים טכנולוגיים כמו מצלמות דרכים ומצלמות רחוב, מכשירי לייזר למיניהן ואפילו צ'פלינים שמצלמים מהשמים, מהווים איום כלכלי ומטרד לנהג המצוי בסטרס במהלך הנהיגה. בנוסף, כאילו לא די בחוקים, בדומה לשודדי דרכים, המשטרה גם נוקטת בתחבולות כלפי נהגים על מנת לגזול את האנרגיה שלהם, תוך שהיא מכניסה אותם למצב של סטרס הרסני, בדרכים כמו החלפת שלטים – ותמרון רמזורים, על מנת להגדיל את כמות הדו"חות הניתנת לנהגים התשושים, הנאלצים להתקיים במרחב תמרון ומחיה שהולך ומצטמצם.

נשמע לכם מוגזם? בקרו בקבוצת הפייסבוק "לעצור את הגזל השיטתי באמצעות דו"חות וקנסות" על מנת לראות מספר דוגמאות כיצד הדברים פועלים.

למרות שהשתמשתי בדוגמאות של דו"חות, ישנן אינספור גורמים במדינה כמו ישראל עמוסת הביורוקרטיה, וחשוב שנדע שכל הכבדה על מחייתם של בני האדם המתקיימים באיזון שברירי, עלולה להחמיר את המצב הבריאותי של החברה כולה.
כיוון שכסף הוא אנרגיה, ובהנחה שמרבית בני האדם מתקיימים באיזון כלשהו, דו"חות המשטרה ודוחו"ת העירייה, שהם הוצאה לא מתוכננת, הם גורם סטרס המפר את האיזון, ולא מדובר רק בכמות – אלא גם באיכות: דו"ח הגיוני לא יכול לעלות על עשרה אחוזים מהשכר הממוצע. דו"חות בסדר גודל של 500 ש"ח, 2000 ש"ח ומעלה, מהווים סוג של אלימות, ציד אדם – ואפילו קניבליזם הגורם לחנק אנרגטי, פוגע בכלכלתו ובאנרגיות של האדם – ועלול לגרום לתחלואה כתוצאה מחנק אנרגטי, האחראי לא מעט לאחוז החולי בסוכרת באוכלוסיה.
גם 100 ש"ח או 150 ש"ח הם דו"ח כואב. בסכומים גבוהים יותר, דו"חות הם מהלומה ו/או סוג של אלימות, בריונות וסחטנות, הננקטת על ידי השולטים בחוק כלפי החלשים בחברה, שהולכים ומפתחים מחלות כתוצאה מהלחץ המופעל עליהם.

אילו הכסף הנגבה בקנסות היה הולך לעמותות של מסכנים, לא הייתה מוטיבציית יתר של פקחים ושל שוטרים לחלק דו"חות בנדיבות, אבל כשהכסף הולך לקופת העירייה או המדינה ומקצה להן יותר משאבים, מנגנוני הפיקוח והאכיפה הולכים ותופחים, ונוצר מצב של ציד-אדם ו/או קאניבליזם, אלא שבמקום לאכול בשר אדם או לשתות את הדם, הממסדים השונים בדרכים חוקיות, שותים ממנו את האנרגיה, שהיא הכסף שתמורתו הוא עובד, עד שכבר לא נותר לו ממה להתקיים, וכתוצאה מהמצוקה והלחץ הוא מפתח מחלות.

מאחר והאדם החי בתרבות "פוליטיקלי קורקט" אינו יודע לקשור בין הגורם לבין המחלה, אין לו שום יכולת להתלונן, ובנסיבות שכאלו, נחקקים יותר חוקים חוקים יותר חוקים – והאזרח הופך להיות יותר מוטרד, נרדף  ונסחט על ידי הרשויות המוסמכות, המכניסות את הכסף שנגזל לקופתן.

כך, ככל שג'ונגל החוקים שבו אנו חיים נעשה סבוך ויותר אנשים מנוצלים, יותר ויותר אזרחים הופכים לחולים / מוגבלים / נכים, תפקודם נפגע, ובמקרים שונים גם צאצאיהם סובלים ממומים בגלל ההשלכות של מחלת הסוכרת על הריונות – ולמעשה החברה כולה משלמת את מחיר השחיתות.

מכאן גם הקשר שבין מחלת הסוכרת לבין אחרות המתפתחות כתוצאה מסטרס, ככל שהלחץ שבו אנו חיים גדל, גדל העומס על הלבלב וגם על מערכת כלי הדם והלב, ועם זה חלה עלייה בלחץ הדם הגורמת למחלות לב ולבעיות בריאותיות רבות אחרות, כמו הרס של הכליות, עיוורון ומחלות רבות אחרות.

מחלת הסוכרת אינה דבר שניתן להקל בו ראש, מאחר והיא גורמת לכריתת אברים, למומים מולדים ולפגיעה קשה באיכות החיים של הסובלים ממנה, החייבים לנטר את רמת הסוכר בדם באופן קבוע ולספק לגוף אינסולין באמצעות הזרקה למחזור הדם.
הטיפולים הרפואיים, המקובלים, בדומה למחלות רבות אחרות, מטפלים בסימפטומים ולא בבעיה עצמה – ולכך יש לא מעט חסרונות, מאחר והוא כרוך בשינוי קיצוני באורח החיים למשך כל החיים, תוך הידרדרות מתמשכת.
סוג אחד הוא מתן אינסולין באופן מלאכותי, המאפשר לגוף לתפקד אך מנוון את מה שנותר מהלבלב, ומפחית את הסיכויים שאי-פעם ניתן יהיה לשקם אותו.

הסוג השני של טיפולים ניתן ככדורים המאיצים את עבודת הלבלב על מנת לייצר יותר אינסולין, ותוך שהם גורמים לו לעבוד במאמץ יתר, הם הורסים את מה שנותר ממנו.
על מנת למנוע את מחלת הסוכרת או למנוע את החרפתה, השתדל להימנע מכעסים ומאנרגיות שליליות. נשום עמוק והרבה לפהק – במיוחד במצבי מצוקה.
למרות שהתפתחות הסוכרת אינה קשורה בצריכת סוכר, מומלץ שלא להגזים עם צריכת סוכר, שבכמות גבוהה עלולה לגרום לך להשמין, לריקבון השיניים, לעודד טפילים בדם ובמעיים ולגרום בעיות בריאותיות אחרות.

במידה ואתה סובל מסוכרת, כמו כל מחלה הקשורה באי-ספיקה, על מנת לשפר את המצב – ואולי גם להביא להחלמה, נסה טיפולי הילינג או רייקי, שהם הדרך היעילה והידידותית ביותר, המאזנים את האנרגיות משפרים את זרימת הדם ומעודדים את חילוף החומרים ועשויים לשקם את הלבלב.

card_reiki

עשו לייק לדף שלי בפייסבוק