מי באמת מוטרד מינית

אפתח את המאמר הזה בהסבר קצר לגבי מיניות. נשים מנגה גברים ממאדים…
חשוב שנבין שעבור הגבר המין הוא צורך קיומי, בעוד שעבור האישה המין הוא צורך נפשי.
גבר משתמש באהבה כדי להשיג מין, ואילו אישה משתמשת במין כדי להשיג אהבה.
נשים וגברים הם עולמות אחרים, בעלי פיזיולוגיה שונה וצרכים שונים, בעלי ציפיות שונות, ולכן תמיד יהיו ביניהם חיכוכים ותסכולים.
אישה זקוקה לבטחון, לאהבה, ליציבות – גבר זקוק לסקס.
לגבר יש בלוטה שנקראת פרוסטטה, שתפקידה לייצר את הנוזל של הזרע.

במשך מרבית חייו, כל עוד האדם פעיל מינית, הבלוטה פעילה ואינה עוברת שינויים מהותיים, אבל בגיל מבוגר, ככל שהפעילות המינית יורדת, פוחתת הפעילות של בלוטת הפרוסטטה, וזרימת הדם שבה הולכת ופוחתת בהדרגה, ועם זאת נפגעת היכולת של מערכת הדם לנקז נוזלים המצטברים בה.
הצטברות הנוזלים מביאה לידי כך שבלוטת הערמונית הולכת ותופחת, עד שהיא לוחצת על צינור השופכה ומונעת את פינוי השתן. במצב זה יש סכנה אמתית לכליות, מכיוון ששתן שאינו יכול להתפנות מציף אותן וגורם לטביעתן ולבעיות כמו אי-ספיקת כליות, הגורמת לצורך בטיפולי דיאליזה ובהשתלת כליה.

בשלב זה, על מנת למנוע את הפגיעה בכליות, הסובלים מטופלים בקטטר, שהוא צינורית המוחדרת דרך השופכה אל שלפוחית השתן על מנת לרוקן אותה, אך הקטטר לא יכול לשמש כפתרון לטווח ארוך, מכיוון שבשלב כלשהו הוא יגרום לגירוי ולכאב ברקמות הפנימיות, לזיהום ולדלקות בדרכי השתן ולסיבוכים קשים.

אישה היא ציידת. היא נולדה עם יכולות לצוד ולאלף את הגבר שלה. לשם כך, בתחילת הקשר האישה תבקש להוכיח לגבר שלה שהיא זה כל מה שהוא זקוק לו, להראות לו כמה טוב יהיה לו איתה, ולכן היא תתמסר לו בכל הזדמנות, והגבר יהיה זה שקובע מתי יהיה ביניהם סקס.

לאחר שהאישה השיגה את מטרתה, והגבר ננעל בקשר הזוגי שיש בו בית, רכוש משותף וילדים, מתחיל תהליך האילוף, שבמהלכו תדירות הסקס יורדת בהדרגה.  אחרי חמש עשרה שנה או עשרים שנה ביחד, הלהבה דועכת, ולאישה אין מוטיבציה להוכיח לגבר דבר או לגרום לו הנאה ולספק את צרכיו, והתדירות של הסקס יורדת לפעם או פעמיים בחודש, לפי הצורך של האישה, ולגבר כבר אין שום השפעה. כאן נוצר מצב הפוך למעשה, שהגבר, שנכנס לקשר הזוגי כמי שהיה בטוח שמצא את האישה שתספק את צכריו, הופך להיות זה שמספק את צרכיה של האישה, בזמנים שנוח ומתאים לה. כך, במקום השאישה תהיה זו שמספקת את הצורך הקיומי של הגבר, במערכת היחסים בטווח הארוך, הגבר מוצא את עצמו כמי שמספק את הצורך של האשה.

מיהו, בעצם, המין החזק…
לא משנה אם אתה פמיניסט או שובניסט, אנחנו, בתרבות המערב, חיים בחברה מטריארכלית שבה האישה שולטת. מי ששולט – או המין החזק בבית, הוא זה שקובע מתי ובאיזו תדירות יהיו יחסי מין. במערכת היחסים הזוגית, הגבר הוא שזקוק לסקס, מכיוון שבמידה והוא סובל מחסר, מתחיל תהליך הניוון של הפרוסטטה שעלול להסתיים במותו, בהרס של הכליות, או בניתוח הסרת הערמונית, שלאחריו הגבר יאבד את הדחף המיני ואת היכולת לקיים יחסי מין.
גבר שהאשה שלו אינה מספקת את צרכיו חש נבגד, ובלית ברירה הוא נאלץ למצוא פתרון אחר לצורך, ואז הוא נחשב כ”בוגד”…
למעשה, נשים מבינות את החולשה של הגברים, ולכן הן מסתובבות עם מחשופים עמוקים ולבוש מגרה, ובכך הן למעשה מטרידות אותם מינית, והגברים הולכים על חבר דק מאד מכיוון שאם התגובה לגירוי תהיה מעבר למה שהאישה חשה איתו בנוח, הם יואשמו בהטרדה מינית.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.