חוק וצדק

האם נשבור את חומת ברלין הבנויה בתודעתנו?

אנו חיים במערכת מאורגנת של חוק וסדר. 

חוק נועד כדי לשלוט חוק נקבע על ידי מחוקק, ועבירה עליו מוגדרת כפשע. על פשעים אנו נענשים ממנגנוני אכיפה שממנה המחוקק, המקפיד לאכוף את חוקיו ולהעניש את מי שעבר על החוק – בין אם מדובר בעבריין ובין אם זה נעשה בטעות ובתום לב.

ההבדל בין חוק לבין צדק הוא שהחוק הוא סובייקטיבי. בזמן שהחוק הוא למעשה תוצר תרבותי השונה מתרבות לתרבות וממדינה למדינה, ומשתנה כל הזמן בהשפעת נורמות ובעלי כוח המשפיעים עליו, הצדק הוא מוחלט ונשאר קבוע.
לפיכך, כשמגדירים בית משפט כ"בית משפט לצדק", הרי שזו האדרה של מוסד הפועל על פי החוק הסובייקטיבי, כשהקשר בינו לבין צדק הוא קשר מקרי בלבד, או אולי מכוון לצורכי מניפולציה, האדרה ושטיפת מוח שנועדה למנוע עוררין.

התרבות שבה אנחנו חיים חינכה אותנו להאמין שהחוק הוא ערך עליון, ואכן לא משנה כמה שאנו אינטליגנטים, יפים או מוכשרים, מערכת החוק הפכה עבור רבים בחזקת "ייהרג ובל יעבור". חתירה תחת שלטון החוק מוגדרת כפשע, אבל הגדרה זו היא חלק מחשיכה שבאמצעותה המערכת מגוננת על עצמה ואינה מאפשרת שינוי.

בתחילת דרכה, מערכת החוק שמטרתה היסודית לשרת את טובת הציבור ולדאוג לביטחונו ולרווחתו, הייתה מינורית ושירתה את טובתו של האדם. עם השנים מערכת החוק שהולכת וגדלה באופן מפלצתי, הפכה להיות מחלבת אנרגיה מושחתת לכיסוי גירעונות ולמימון שחיתויות, שואבת ביעילות את האנרגיה של האדם מבלי להותיר לו משאבים למחיה. הדבר דומה למסלולים שבהן הולכות הפרות בדרכן לחליבה, אלא שכאן, במקום ברזלים ישנם חוקים ואמצעי אכיפה משוכללים, וכמות החלב שהשלטון מצליח להפיק באמצעים אלו הולכת וגדלה על חשבון האדם ההולך ומצטמצם.

מערכת החוק והאכיפה הפכה למחלבת כספים המעניקה לעוולות ושקרים רבים הגנה חוקית ומשפטית. המדינה חולבת את האזרח, עורכי דין משקרים בבית המשפט, מפלילים חפים מפשע, מדיחים נאשמים לשקר – ומשחררים לרחוב אנשים המהווים סכנה לציבור.

בתרבות כלכלית המתקיימת על חוקים יבשים המתרבים במהירות, האדם הקטן הופך להיות חיה ניצודה כלכלית, בסבך של תשלומים וביורוקרטיה ההולך ונעשה צפוף. משאב כלכלי, פוליטי, מדיני זה, מקיים בעלי כוח המנצלים את האנרגיה שלו באופן חסר אבחנה, תוך דיכוי ורמיסת היבטים רוחניים עד עפר.

ככל שמתרבים החוקים והאכיפה משתכללת, היום החוק הפך להיות למסה שכבר פוגעת בבני אדם, והמסה הזאת צרכה להידלדל על מנת לתת לאנשים יותר חופש לעשות בכספם ולא לתת לשלטון את אפשרות להיכנס לכיסם על כל צעד ושעל, על מנת שלא להיקלע לכלכלת חנק…

מעבר על החוק הכרוך בגזל מחייה באמצעות קנסות ועיצומים, פוגעים באמצעים הקיומיים שלנו, ההולכים ומצטמצמים במובנים רבים, ומעלים את תחושת חוסר הביטחון.

לעומת הפשע, שהוא עבירה על החוק, החטא הוא עבירה מוסרית – או הליכה כנגד עקרונות מוסריים, נגד מידות וערכים אמתיים.
למעשה, אילו היינו חיים בתרבות מוסרית, לא היה צורך בחוקים, וככל שמתרבים החוקים פוחת הצדק – וגדלים הסיכויים שהאזרח יעשה צעד העלול להיחשב לפשע, שיהפוך אותו לפושע, לנאשם, לעבד.

בתרבות מעוותת, חטאים רבים נעשים במסגרת של נורמות, מוסכמות – ולעתים קרובות אף במסגרת החוק ובאכיפתו, אך חשוב שנהיה מודעים לכך שכל חוק שחוקק בחטא, יתקיים בטווח הקצר, אך בשלב כלשהו הוא יקרוס.

איך חוק לא מוסרי מביא לקריסה

מנגנון הסחטנות חסר המעצורים שאנחנו מכנים "מדינה", הולך ומגדיל את הלחץ על מחיית נתיניו בדרכים שונות, ועל מנת להתקיים בתוך מבול המסים ותשלומים, האזרחים נאלצים להאיץ את חייהם, או בשפת העם – לחיות בסל"ד גבוה. האצה זו גורמת לסטרס, לתחרות הולכת וגדלה, לחוסר סובלנות, לקוצר רוח, ללחצים נפשיים הפוגעים בריכוז ובדרך ארץ, למחלות לב ולתחלואים רבים אחרים המוגדרים כ"פסיכוסומטיים" כמו לופוס, פסוריאזיס, סוכרת ועוד… כתוצאה מהלחץ, גם הנהיגה בכבישים הופכת לרולטה רוסית הגובה קרבנות מהפרט ומהחברה. הדרך הנכונה להשיב לאנשים את נפשם, להשיב את דרך הארץ לכבישים ולהפחית את מספר תאונות הדרכים, תהיה על ידי הורדת לחץ והקלה על האזרחים, אך במקום זה, השלטון מוסיף להכביד באמצעים כמו מצלמות העוקבות אחר הנהגים מבלוני צפלין ושולחות קנסות אוטומטיים. דרך זו אולי תכניס ממון לקופת המדינה בטווח המיידי, אבל תחמיר את תאונות הדרכים, תחמיר תחלואים הנובעים מלחץ, תוריד את סף האלימות ותעלה את הסבל החברתי בכל המובנים.

בדיוק כמו בסוגיית הטיפול במחלות החניכיים, הממסד החומרני חסר יסוד רוחני יעדיף להילחם בתאונות הדרכים ולמנוע את מכת המוות בכבישים בדרך הפוכה, הממלאת את קופתו בממון באמצעות הטלת גזרות והפעלת יותר כוח באכיפה, כשהתוצאה היא חברה שאחוז החולים שבה נמצא בעליה מתמדת על כל הכרוך בכך, ואין לזלזל בתהליך זה העלול לחסל תרבויות.

הפתרון שלי לסיאוב ולשחיתות הוא שהחוקים יהיו מוגבלים למאה חוקים.
עד כמה שזה עשוי להישמע לא מציאותי, אם תהיה מסוגל לחשוב על זה תבין כמה שזה יעשה את החיים הרבה יותר ברורים וחופשיים. במקרים שקשורים לצדק, בית המשפט יצטרך לשפוט לפי הצדק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.