ארץ, מדינה, עם

בשיחות רבות אני מופתע מהבורות שמגלים אנשים בשימוש במושגים הבסיסיים הללו, שהם שונים במהותם זה מזה באופן מוחלט, וחשוב להבדיל ביניהם על מנת לנהל שיחה ברורה…

המושג “ארץ” מתייחס לשטח – או טריטוריה. יש לה שטח מוגדר וגבולות מוגדרים.
אדם שאומר “אני אוהב את ארץ ישראל”, למעשה מביע את האהבה לארץ על נופיה, אוצרות הטבע שבה, חופיה, מזג האוויר שבה וכל מה שקשור בשטח.

עם הוא העם החי בארץ – לעיתים הארץ מתחלקת בין כמה עמים.

אדם שאומר “אני אוהב את עם ישראל” מביע את אהבתו לעם בשל אופיו של העם, בשל תרבותו, בשל תכונותיו, בשל איכויותיו ובשל מאפיינים שונים שלו.

המדינה היא למעשה הממסד. ז”א, הממשלה על משרדיה, רשויות מס, פוליטיקה, צבא, משטרה, מוסדות שלטון ודומיהם.
לכן, כשאני שומע משפט כמו  “אני אוהב את מדינת ישראל” או “מסר את נפשו למען מדינת ישראל” , אני מרגיש שצריך לוודא שאכן האהבה וההקרבה מכוונים לגוף הקרוי מדינה, או שהמסר היה מוטעה.

המדינה היא הגוף השולט בעם, לוקח מכספו באמצעות החוק ואמור לספק לו שרותים שונים.

מטרת המדינה היא להתקיים, והאמצעי המשמש אותה לשם כך הם האזרחים המשלמים את מרבית הכנסתם כמיסים.
המפתיע הוא שנוצר כאן היפוך יוצרות כתוצאה משחיתות ומשיכרון כוח. במקום שהמדינה תעבוד עבור האזרח האזרח הפך להיות עבד של המדינה. המדינה רודה באזרחים באמצעות אמצעי אכיפה אלימים על מנת למקסם את חליבת המיסים ולספק את צרכיה כמנגנון, מתוך תחושה מעוותת שהיא הגורם החשוב במערכת, למרות שהמדינה איננה גורם יצרני – וללא האזרחים אין לה זכות קיום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *