תרבות היא שקר, מכיוון שרק האמת תשרוד לאורך זמן. תרבות, מרגע שהיא מתחילה להתפתח, זמנה קצוב מכיוון שהיא מתקיימת לפי חוקים משלה, וכל חוק מרחיק אותה מחוקי הטבע, שהם האמת.
נושא שאנו מקדשים – “זכויות אדם” ו”כבוד האדם וחירותו”, גם הוא חלק מתרבות, ולכן הוא לא ישרוד לאורך זמן, ואכן אנו רואים שככל שהתרבות מתפתחת הערכים האלו הולכים ומתפוררים ממש מול עינינו. צריך להבין שההבדל בין האדם לבעלי חיים הוא שלאדם יש אגו וחשיבת עצמית גבוהה, אבל מבחינת היקום אין הבדל בין החשיבות של אדם לחשיבות של כל יצור חי אחר, בין אם זה ארנב או נחש או אריה או ג’ירף, פרה – או אפילו תרנגולת. כולם חלק ממערכת אדירת ממדים של חילוף חומרים, וכולם אחד.
אנו גורמים לבעלי החיים סבל עצום ומשמידים אותם בדרכים תעשייתיות, על מנת לאפשר את הצמיחה האנושית, אך לא נוכל להימנע מהקארמה על הפגיעה הכל קשה ביצורים והפרות האיזונים שזה גורם. עד שלא נבין שכולנו אחד ולכולם יש משמעות וזכות קיומית, לא נוכל להתקיים בביטחון לטווח רחוק.
הבעיה המוסרית שבאכילת בשר:
רבות דובר על אכילת בשר ועל ההשלכות שלה, אך כרגיל, ננתח פה את הדבר שלא מן הדרכים המקובלות.
האדם אוכל בשר, וניתן להבין את זה מכך שמערכת העיכול שלו מצוידת באנזימים לפירוק ועיכול הבשר – שלא כמו ארנבת, צבי או זברה. נניח לרגע לזכויות בעלי החיים ולסבל שהם עוברים בעולם הזה – ונבחן את אכילת הבשר מנקודת מבט בריאותית.
באופן טבעי, כל יצור שאוכל בשר חייב לצוד את הטרף, ולכן הוא ניזון מיצורים חלשים ממנו, וזה ברמת ה D.N.A. כלומר, בתהליכי העיכול הגוף מפרק את המזון למולקולות.
עד לפני עשרת אלפים שנים, כשהאדם היה צד את בעלי החיים, הוא היה בעל רמת אנרגיה גבוהה וחוזק גופני שאפשרו לצוד וגם לעכל את הבשר של בעלי החיים שאותם הוא צד.
היום, כשהאדם קונה בשר אצל הקצב ורמת הפעילות שלו מינימלית, גם חילוף החומרים שלו מתקשה לעמוד בעומס של עיכול בשר, ולמרות התאווה לבשר, הוא למעשה כבר לא מותאם לו, ולכן, מומלץ להפחית ככל האפשר באכילת בשר.
מה שנשאר לו זה הזיכרון הגנטי לייצור המנגנונים לעיכול הבשר, אבל גם זה הולך ונשחק במהירות, ככל שאנו מתנוונים מול מסכים, ולכן מומלץ להפחית באכילת בשר ככל האפשר מבחינה מוסרית, הן כלפי בעלי החיים שנטבחים בשיטות תעשייתיות מחרידות, והן כלפי הגוף שלנו, שכבר לא כל כך מותאם לעיכול הבשר.