הדתות המונוטאיסטיות

כשהולכים על סף תהום – חשוב לפקוח את העיניים גם אם זה כואב, כיוון שרק כך אפשר להימנע מהתרסקות.

הדתות המונותיאיסטיות – ערש התרבות : האם אי פעם העזת לפקפק בקדושתן???

המושג “קדוש” בא לאפיין את מה שחיוני לקיום ולהמשכיות.
האם הדתות, המתיימרות להביא לעולם את תורת המוסר, באמת מובילות את האדם לעתיד שיאפשר את המשכיותו?
על איזו המשכיות מדובר? בעולם הזה? בעולם הבא???

שלושת הדתות המובילות את האנושות, נשענות על בסיס משותף והוא ספר בראשית. סיפור בריאת העולם וההבטחה האלוהית.

הבה ונבחן את הבסיס בעיניים פקוחות, על מנת להבין יותר טוב כיצד הגענו למצב שבו אנו מצויים היום, ולאן מובילה אותנו הדרך בהמשך.

בראשית פרק א

א בראשית, ברא אלוהים, את השמיים, ואת הארץ.  ב והארץ, הייתה תוהו ובוהו, וחושך, על-פני תהום; ורוח אלוהים, מרחפת על-פני המים.  ג ויאמר אלוהים, יהי אור; ויהי-אור.  ד וירא אלוהים את-האור, כי-טוב; ויבדל אלוהים, בין האור ובין החושך.  ה ויקרא אלוהים לאור יום, ולחושך קרא לילה; ויהי-ערב ויהי-בוקר, יום אחד.  {פ}

—————————————————————————————————————————————-

כו ויאמר אלוהים, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו; וירדו בדגת הים ובעוף השמיים, ובבהמה ובכל-הארץ, ובכל-הרמש, הרומש על-הארץ.  כז ויברא אלוהים את-האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו:  זכר ונקבה, ברא אותם.  כח ויברך אותם, אלוהים, ויאמר להם אלוהים פרו ורבו ומלאו את-הארץ, וכבשוה; ורדו בדגת הים, ובעוף השמיים, ובכל-חיה, הרומשת על-הארץ.  כט ויאמר אלוהים, הנה נתתי לכם את-כל-עשב זורע זרע אשר על-פני כל-הארץ, ואת-כל-העץ אשר-בו פרי-עץ, זורע זרע:  לכם יהיה, לאוכלה.  ל ולכל-חית הארץ ולכל-עוף השמיים ולכול רומש על-הארץ, אשר-בו נפש חיה, את-כל-ירק עשב, לאוכלה; ויהי-כן.  לא וירא אלוהים את-כל-אשר עשה, והנה-טוב מאוד; ויהי-ערב ויהי-בוקר, יום השישי. {פ}


בפסוק כ”ח : “פרו ורבו ומלאו את הארץ, וכבשוה, ורדו בדגת הים, ובעוף השמיים, ובכל-חיה, הרומשת על-הארץ”, האלוהים – שלפי האמונה הוא אדון הארץ ויוצרה, מצווה על האדם להתרבות, לכבוש את הארץ ולנצל את בעלי החיים ככל שביכולתו. בכך נותנת התורה למאמין הרשאה אלוהית – ואפילו צווי להתרבות ולנצל את בעלי החיים ללא אבחנה. בכך, הדת מנטרלת את האדם המאמין מאחריות למעשי הביזה של הטבע. התוצאה של ציווי זה היא שהאדם מחסל משאבים החיוניים לקיומו ומחריב ללא מעצורים את הבסיס האורגאני בפירמידה החיונית לקיום היצורים המפותחים. יצור החי במציאות שכזו מפעיל שעון עצר, המוביל את עצמו אל אל סוף הקיום בנקודה מדויקת על ציר הזמן.

ששת אלפים שנה נתנה התורה לעולם להתקיים, עד שלפי האמונה, ייחרב במלחמת גוג ומגוג.  מה שמרכך את סוף העולם – הוא תחיית המתים (בזמן שמה שמתקיים בפועל הוא מיתת החיים).

המפחיד הוא, שהתורה, שירתה את יריית הפתיחה למרוץ הטירוף של המין האנושי, ידעה להגיד כמה זמן בדיוק תתקיים התרבות, עד לשלב שבו היא תשמיד את עצמה. כאילו ידעה על ההתפתחות הטכנולוגית, על יכולתו הפנטסטית של האדם המודרני לנצל את הסביבה, על התפתחות, הרפואה, התזונה, התברואה – והעלייה ברמת החיים שהובילה לשינויים בתוחלת החיים, כתוצאה מן השילוב של גורמים אלו.

על פי היהדות, היום אנו מצויים 5765 שנה למניין בריאת העולם. ב”מניין בריאת העולם” – הכוונה היא ליום שבו נוצר העולם על פי בריאת העולם בספר בראשית.

הצפיפות משנה את ההתנהגות.

ככל שהצפיפות גדלה, האנרגיות הדומיננטיות, שבתרבות השפע (עד שנת 2000) היו אהבה ואחווה, הופכות להיות קנאה, צרות עין, חשדנות, שנאה ואחרות הגורמות לעלייה בתחלואים.
אם בתרבות השפע, המקצועות המבוקשים היו מהנדסי מחשבים ונותני שירותים, ככל שהזמן חולף גדל מספר עורכי הדין ומספר התביעות, ואיתן מספר הסובלים ממחלות אנרגטיות. כך אנו עדים לעלייה מתמדת במחלות כמו סוכרת, מחלות לב, יתר לחץ דם, ועוד.

ככל שהסביבה צפופה ומידלדלת, האדם הופך לחיות פחות במצב של רווחה ויותר במצב של הישרדות. מכאן, שצרכנות האדם, שבתרבות השפע כללה תרבות, אמנות ומותרות, יורדת אל הצרכים הבסיסיים הנחוצים לקיום ולמחייה וכלכלה בסיסית. יותר בני האדם הופכים להיות עניים, לחוצים, פחות סובלניים, יותר סובלים ממחלות ואיכות החיים של המין האנושי כולו נפגעת קשות. מאידך, אמנים ובעלי מקצונות שאינם חיוניים לקיום הבסיסי הופכים מיותרים.

מהי אם כן הגאולה :

על אדם חולה שנפטר, אומרים שהמוות גאל אותו מייסוריו.

כשם שהמוות גואל את האדם הסובל מייסוריו, ככל שהמין האנושי בדרכו המעוותת יהפוך את חייו לסבל שיגרום לו למאוס בחיים, יגיע שלב הגאולה.

הגאולה תבוא כאשר האדם יגיע לסוף דרכו בדרך ללא מוצא. הרס העולם מביא לידי כך שאדם מאבד את ההתאמה לעולם – ובעקבות כך, משלב לשלב החיים הופכים קשים, חולים ואומללים.

יש הטוענים שיש להביא את העולם לתוהו ובוהו על מנת לזרז את הגאולה. זה אכן מה שעושה האדם.

עם כל זה שבממד החומרי אנו חיים במערכת לכאורה של חוק וסדר, הרי שבממד האנרגטי, שהוא למעשה יסוד הקיום, שוררים בעולמנו תוהו ובוהו, אנרכיה, וחשיכה מוחלטת.

כאשר בתוהו ובוהו המתעצם האדם לא יוכל להתקיים עוד, אז יבוא משיח צדקנו – ויעשה צדק אחרון עם המין האנושי. יביא סוף לסבלם.

אנו חרדים מרעידות אדמה, מפגיעת מטאורים, מחייזרים ומגורמים דמיוניים אחרים הקשורים באפוקליפסה,  בזמן שכולנו שותפים פעילים בהרס התשתית החיונית להישרדותנו ולמשך קיומם של הדורות הבאים.סכנה ממשית יש בעובדה שככל שהמצב הכלכלי הופך קשה, יותר בני אדם פונים לדת ולאמונה באלוהים  על מנת להתחזק בחיפוש אחר התשובה לשאלותיהם והמזור לסבלם.
המחסור והמצוקות והסבל הנובעים מן הצפיפות ההולכת וגדלה, מהווים מצע פורה לדתות שונות, המצוות על מאמיניהן להרבות בילודה ממטרות אידיאולוגיות.
אידיאולוגיות אלו, שמקורן בשאיפה לשליטה ולכוח, מפלגות את המין האנושי, וגורמות לעוני גלובלי, לחרדות, לשנאה, לייאוש, לפילוג, לסבל, למלחמות ולגורמים שליליים רבים אחרים.
כאילו לא די בכך, ככל שהמצב מחמיר, גדל הסיכון שקיצוניים מדתות שונות ישכנעו את בני האדם לשים את יהבם באלוהים,  ויובילו את העולם למלחמות התאבדות מכוח האמונה.

לא זו בלבד שאף אחד מן הממסדים השונים אינו מעז “לחלל קודש” ולדבר על הגבלת הילודה בקרב בני האדם, במצבו העגום של העולם, בחלק גדול מן המדינות הממסד עדיין מעודד ילודה באמצעות קצבאות ומענקים. ארגונים שונים, בעיקר לאומיים, דתיים – או פוליטיים, מטפחים את הגברת הילודה בתואנה של “הצלה”, בזמן שמעשיהם מביאים לחורבן, לעוני, לאלימות, לאומללות ולתחלואים.

לא פעם אני שואל את עצמי : אם אנחנו יצורים נבונים, אחראיים, בעלי ראייה לעתיד, כיצד קורה שאיננו מודעים למצב???
איך יכול לקרות שאנו משקיעים מיליארדים בחיזוי התפרצויות הרי געש, רעידות אדמה, צונאמי ופגיעת מטאורים, בזמן שבממד הטכנולוגי אנו מסיירים בין כוכבים, בממד הרוחני אנו מתקיימים במצב תודעתי של חיידק טורף?

הייתכן שהמין האנושי כולו סובל ממחלת רוח סופנית שגורמת לו לדהור באופן חסר אחריות אל קיצו? האם אנו צריכים לחכות עד שהשמש תשרוף לנו את הסביבה והטבע יכה בנו ? האם איננו יכולים להתפתח בהיבט הרוחני ברמה שנרסן את עצמנו למען המשכיותנו, על מנת להבטיח עתיד לילדינו ולהפחית את הנזק הגורם לכל כך הרבה אומללות ולסבל אנושי???

התשובה העיקרית שאני מוצא לכך, היא שכל זמן שאנו מונהגים על ידי תפיסות עולם והשקפות חשוכות המוטמעות בנו על ידי בעלי אינטרסים משוללי יסוד רוחני אמיתי, אין באמת סיבה לצפות לשינוי חיוני שיתמוך בהמשך קיומנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.