ריפוי טבעי של דלקת מפרקים (ראומטיזם / RA)

מאת : איל כהן, הילר וכותב סדרת הספרים “דברים שלא תשמע מהרופא שלך”

דלקת המפרקים (הנקראת גם דלקת מפרקים שגרונית או RA” – Rheumatoid Arthritis”) נחשבת לגורם עיקרי למוגבלות גופנית בארצות המערב, ולמרות שהיא אינה נחשבת מחלה קטלנית, בארה”ב לבד מתרחשים כעשרים אלף מקרי מוות מדי שנה עקב תופעות לוואי הנגרמות מהתרופות לטיפול בה..

סטטיסטיקה שערך משרד הבריאות האמריקאי מצביעה על כך שכשליש מהאוכלוסייה הבוגרת בארה”ב סובלים מכאבים וממגבלות תנועתיות במפרקים הנגועים בדלקת.

הרפואה, המתעלמת מן המימד האנרגטי באופן שיטתי, אינה מזהה את מקור הבעיה, מגדירה את דלקת המפרקים כמחלה “אוטואימונית”, “כרונית”, ואין לה פתרון אמיתי להציע לסובלים, מלבד טיפול בסימפטומים באמצעות אנטיביוטיקה, סטרואידים ומשככי כאבים למיניהם.

למרות הטיפולים הרפואיים, לאורך השנים הדלקת הולכת ומחריפה, וככל שהיא חודרת לעומק הרקמות הלוקים בה סובלים מכאבים שהולכים ומתגברים, מבצקות ומליקויים בתנועה וביכולת התפקוד של המפרקים הנגועים. כתוצאה מכך גוברת והולכת התלות בתרופות ובטיפולים רפואיים יותר ויותר קיצוניים, עד שבמקרים רבים הם נאלצים להחליף מפרקים במפרקים מלאכותיים על מנת להוסיף לתפקד ולהפסיק את הכאב, ובמקרים קיצוניים אף לעבור קטיעת איברים כתוצאה מהתפתחות נמק.

הסובלים ממחלה קשה זו כלל אינם מודעים לכך שהגורם העיקרי לבעיה הוא מגע תכוף עם מים חמים.

המים הם אוגר החום הגדול בטבע, ולתכונה זו יש השלכות רבות על השפעת המים החמים על הגוף.

כמות החום העצומה המצויה במים החמים, גורמת לכך שבכל פעם שגופנו בא אתם במגע, כלי דם ניזוקים ונגרמים דימומים פנימיים. השיבושים בזרימת הדם עלולים לפגוע בתפקודם של אברים שונים, אך עיקר הנזק נגרם למפרקים, מכיוון שבמפרקים קיימים מנגנונים עדינים ופגיעים יותר מאשר ברקמות כמו שריר או שומן, סחוסים, גידים וכד’.

אחת מההשלכות של הנזק הנגרם לכלי הדם הקשורה ישירות לדלקת המפרקים, היא הפגיעה בתפקודו של המנגנון החיסוני, מאחר שככל שזרימת הדם ניזוקה, נפגעת יכולתו של המנגנון החיסוני להגיע לרקמות, וכך מתאפשרת התרבות לא מבוקרת של חיידקים המתיישבים במפרקים, מפרישים חומצות ויוצרים זיהום שהגוף אינו מסוגל לפנות, הורסים רקמות – וגורמים לדלקת שהולכת ומחריפה.

ככל שזרימת הדם נפגעת, בשלבים מאוחרים יותר מתחילות תופעות כמו התנפחות של כפות הידיים כתוצאה מהצטברות נוזלים וזיהומים שזרימת הדם אינה יכולה לפנות, ודפורמציה (עיוות / שינוי צורה) של כפות הידיים, הנגרמת בגלל כוויות כימיות מהחומצות שמפרישים החיידקים, הגורמות להידבקות רקמות, ולכאבי תופת, והסובלים נאלצים לצרוך תרופות נגד הכאבים ותרופות נגד החיידקים, ובהמשך גם לעבור ניתוחים.

נשים רבות בגיל מבוגר סובלות מדלקת מפרקים בכפות הידיים, שגם היא תוצאה של פגיעה בכלי הדם שבעור, שבשלביה הראשונים גורמת לתופעות כמו יובש בכפות הידיים, שבגללן הן נוטות להשתמש בקרמים לחות למיניהם. תופעה זו קורית בעיקר מכיוון שהן משתמשות במים חמים במטלות שונות כמו שטיפת כלים, כביסה ידנית, שטיפת הבית וכדומה.

ככל שהגוף מתבגר, בשל ההיחלשות של יכולתו השיקומית הפגיעה היומיומית בכלי דם מן השימוש במים חמים נעשית קשה יותר, ולאורך השנים הנזק מצטבר במהירות גבוהה יותר.

אחת התופעות המעניינות בהקשר לדלקות המפרקים היא שהסובלים מהן למעשה הופכים מכורים לגורם המחלה. הסיבה לכך היא שהשיבושים בזרימת הדם פוגעים בחילוף החומרים וגורמים לתחושת קור מתמדת, ולכן, בעיקר בעונות הקרות של השנה, החולים בדלקת מפרקים סובלים יותר מן הקור, ונוטים להשלים את איזון החום באמצעות שימוש במים חמים באמבט, בסאונה, במקלחת חמה, בתנור או במפזר חום צמוד – ובאמצעי חימום אחרים המחמירים את מצבם.

ההשפעה העצומה של אנרגיית החום על כלי דם בגופנו, באה לידי ביטוי בימים חמים, כאשר רבים מדממים מהנחיריים, לעתים לאחר גירוד או שפשוף קל של האף, ולעתים בהשפעת חום חיצוני בלבד וללא גירוי פיזי.

הסיבה לכך שכלי הדם שבנחיריים נקרעים כתוצאה מעליית החום, היא שהנחיריים היא רקמת מעבר המקשרת בין הסביבה הפנימית, הקבועה והמוגנת של הגוף, וכלי הדם שבה עדינים ובנויים לתפקד בסביבת חממה, לבין העור הקשוח באופן יחסי, שכלי הדם שבו בנויים להתמודד עם שינויים בסביבה החיצונית המשתנה והמאתגרת.

ראוי להתייחס אל דימום זה כאל נתיך (פיוז) שנשרף, שהמסר שהוא מעביר הוא שהסביבה שבה אתה נמצא חמה מדי, ואם לא תמהר לעבור לסביבה נוחה יותר, גם כלי דם פנימיים עלולים לדמם כתוצאה מהחום, והמצב עלול להסתבך.

דוגמה נוספת הממחישה את השפעתו ההרסנית של החום על כלי הדם בגופנו, ניתן למצוא בגוון העור ההופך לאדום אחרי יציאה ממקלחת חמה או סאונה, שהוא תוצאה של התרחבות כלי הדם המיקרוסקופיים, הגורמת לשטפי דם תת עוריים – ולבלאי של מערכת כלי הדם.

תכיפות השימוש במים חמים שעלתה באופן תלול במהלך הדורות האחרונים, מעמידה את הגוף בסכנה עצומה בשל הפגיעה בכלי הדם, על ידי גורם הרסני שהם אינם בנויים להתמודד עמו מלכתחילה. בין אם במקלחת, אמבט, סאונה, ג’קוזי, מעיינות חמים, שטיפת כלים, שטיפת ידיים, שטיפת רצפות וכדומה, מגע תכוף עם מים חמים גורם לפיצוץ כלי דם מקרוסקופיים, ולנזק מצטבר למערכת הדם בפעולות יומיומיות רבות.

אם אתה סובל מדלקת מפרקים, הנה מה שעליך לעשות.

  • הימנע משימוש במים חמים ככל שביכולתך. אם אתה מתקלח במים חמים – קצר את זמן המקלחת. אם תתקלח חמש דקות או עשרים דקות, תצא נקי באותה מידה. ההבדל היחיד הוא שככל שזמן המקלחת החמה מתארך, הנזק יגדל.
  • אל תתקלח במים חמים יותר מפעם אחת ביום.
  • בחורף, בימים קרים הימנע מלחמם את כפות הידיים או את כפות הרגליים ליד תנור או מפזר חום. העדף כפפות או גרביים עבות השומרות על חום הגוף ואינן מפרות את איזון האנרגיה.

אפשר לגופך להשתקם, והוא יעשה זאת בדרך הטובה, הזולה, היעילה והנקייה ביותר תחוש בהבדל משמעותי במצבך כבר בטווח המידי. לך בדרך זאת ותחסוך מעצמך שנים של סבל, שימוש בתרופות, טיפולים רפואיים מיותרים ופגיעה קשה באיכות החיים.

במידה ואתה סובל מכאבים או ממגבלות תנועתיות ואתה מעוניין לשפר את הריפוי, נסה טיפולי רייקי והילינג התורמים משמעותית להפחתת הכאבים ולאיכות הריפוי של דלקות המפרקים, ללא עומסים, ללא תופעות לוואי וללא סיכונים בריאותיים. מניסיוני, זה עובד כמו קסם. אתה מוזמן לנסות ולהפתיע את עצמך.
על מנת להימנע מלהפוך לחלק מהסטטיסטיקה האכזרית, ולהיות לקרבן נוסף של המחלות או של המערכת הרפואה התעשייתית, אין מנוס מלשנות את אורח החיים ואת ההרגלים, ועדיף מוקדם ככל האפשר, על מנת שלא להעצים את הנזק.

בסרטונים המצורפים, אישה בת למעלה מתשעים שבגלל דלקת פרקים לא יכלה לסגור את כפות הידיים, לפני טיפול ואחרי טיפול של חצי שעה בכל יד. למרות שלא ניתן להתעלם מהתוצאה, גם בגיל הזה, עדיין הדיסוננס הקוגניטיבי מסרב לקבל את ההשפעה העצומה של ההילינג, ומחפש הסבר “רציונלי” לשיפור…

טיפים אלו – ורבים אחרים העשויים לשפר את איכות חייכם לאין ערוך, ואף להאריך אותם בטוב, תוכלו למצוא בסדרת הספרים “דברים שלא תשמע מהרופא שלך”.


ניתן להזמין את הספרים דרך הדואר.

טלפון לפרטים ולהזמנות 052-2218612

 

למד יותר על גופך ותוכל ליהנות ממנו יותר

Comments (8)

  • מנחם Reply

    אייל ידידי
    ההסבר שלך הוא מעניין ומקורי מאוד ומעולם לא שמעתי עליו. האם יש לו ראיות מהמחקר המדעי?
    בהמשך לתגובה שלי על הטיפ שלך בנוגע לדיאטת כסאח הרשה לי להציע הסבר אחר למחלה זו:
    דופן המעי של אוכלי המזון מן החי נפגע כתוצאה מהגרוי המתמיד הנגרם מרעילות המזון ושהייתו הממושכת במעי ונוצרים בו חורים זעירים מחד ומאידך תהליך הפירוק של הבשר והחלב ומוצריו אינו שלם והחלבונים אינם מתפרקים עד הסןף לחומצות האמינו המרכיבות אותם. קטעי חלבונים כאלה הנקראים פפטידים חודרים דרך דופן המעי המחוררת לדם ונודדים איתו בין היתר עד לאזורי הפרקים שם הספקת הדם היא קטנה ואיטית מאוד עקב מיעוט כלי הדם באזורים אלה. נוצרים תנאים המאפשרים שקיעה של החלבונים הללו בפרקים והגוף מתייחס אליהם כפולש זר ומפעיל נגדם את מערכת החיסון שלו שיוצרת דלקת הפוגעת במפרק. לתהליך זה יש ראיות מדעיות אך מה שחשוב יותר הוא כי חולים שעברו לתפריט המבוסס בלעדית על מזון צמחי מלא נרפאו לחלוטין או שמצבם השתפר מאוד (יש להניח כי הרגלי השימוש שלהם במים חמים לא השתנו).

    5 ביוני 2012 at 18:59
    • eyal Reply

      מנחם ידידי הלכת רחוק 🙂
      מי שמחפש מידע הנתמך על ידי הקהילה המדעית לא ימצא אותו בספק שנקרא “”דברים שלא תשמע מהרופא שלך”, ולכן מתכתחילה זה לא המקום למחפשי אסמחתאות. יש הרבה פורומים ואתרים רפואיים עם רופאים און-ליין, כך שלא חסר מידע רפואי למי שמעוניין…
      הדברים הרבה יותר פשוטים מנדידת הפפטידים דרך דופן המעי המחוררת… המחקר המדעי לא יעסוק בגישה שלי מכיוון שהפיכתה למקובלת עלולה לכרות ענף ממנו מתקיימים גופים רבי עוצמה וגם מכיוון שאף גוף כלכלי לא יממן מחקר על הנזק של מים חמים..

      המשותף לכל המידע באתר הזה הוא שההסבר לתופעות בא מן הממד האנרגטי.
      יש הרבה מאד מידע ברשת העוסק בדרכים להבין את המחלות מן הממד החומרי בהרחבה, ולכן אני משתדל לעסוק בו פחות ככל האפשר.
      בכל מקרה, אני מקווה שאתה מצליח להפיק תועלת מהמידע ושנמשיך להיפגש רק בשמחות 🙂

      5 ביוני 2012 at 22:02
      • מנחם Reply

        אני מרגיש שהרגזתי אותך ועל כך אני מתנצל

        6 ביוני 2012 at 20:05
        • eyal Reply

          בכלל לא מנחם. בלי התגובות שלך האתר הזה היה שממה 🙂
          מאד חשוב לי לקבל תגובות, גם אם זה לא לרוחי מכיוון שגם לי זה גורם להתמודד ולנסות לראות דברים מנקודות השקפה שונות…

          6 ביוני 2012 at 21:06
  • משתמש אנונימי (לא מזוהה) Reply

    אני שמח אז ארשה לעצמי להציע לך משהו:
    אתה בעצם “מאשים” אותי בהסתמכות על הרפואה הקונבנציונלית ואין דבר רחוק מן האמת מאשר “האשמה” כזו. הלוואי והיא היתה פועלת על פי עקרונות הרפואה הטבעית שבשמה אני מדבר. רפואה טבעית זו טוענת בניגוד לרפואה הקונבנציונלית כי רוב אם לא כל המחלות הכרוניות של העידן המודרני בעולם המערבי נובעות משינוי דרמטי בהרגלי האכילה המסורתיים לכיוון של אכילת מוצרים מן החי ומזון מעובד ומזוקק המכיל שומן, מלח וסוכר רבים שנועדו להדגיש את הטעמים שמפתים אותנו לאכול ובכך ממכרים אותנו למזונות אלו.
    תפיסה זו גורסת לכן שהפיתרון הוא פשוט ביותר, להפסיק את צריכת המזון הרעיל הזה ולחזור למזונות המסורתיים שקיימו אותנו לאורך ההיסטוריה והאבולוציה של האדם. ההוכחה לנכונות תפיסה זו היא כפולה – התבוננות בחברות המסורתיות של ימינו שאינן אוכלות מזון רעיל זה אלא בעיקר מזון צמחי מלא והן אינן סובלות מהשמנה ומכל המחלות הכרוניות של התרבות המערבית, והנסיון הקליני של רופאים רבים במערב (גם בארץ) שריפאו את המחלות הללו אצל חולים בפועל ע”י העברתם למזון צמחי מלא.
    אם הדברים מעניינים אותך אני מציע לך להיכנס לאתר של אחד מגדולי הרופאים בעיני בתחום זה שכבר 40 שנה עוסק בהצלחה אדירה בריפוי על פי עקרונות אלה ד”ר john mcdougall

    7 ביוני 2012 at 7:42
    • eyal Reply

      אם ככה, נניח שאגדל תרנגולות וכבשים בטבע הפתוח, בלי רעלים, הורמונים ופיטום, מבחינתך זה יהיה בסדר לאכול אותם?

      אני רוצה להבין אם ההתנגדות שלך היא עקרונית נגד כל אכילת בשר או שהיא מכוונת לרעלים ולעיבוד של המזון…
      יש הטוענים שאכילת בשר היא חלק מהתפריט של האדם ממהותו, שאם לא כן קיבתו לא הייתה מצויידת באנזימים לפירוק החלבונים מהבשר, והיינו מקבלים הרעלה מהביס הכי קטן…
      השמנה ומחלות כרוניות נובעות בחלקן הגדול מהשינוי באורח החיים, ככל שאנחנו זזים פחות וחיים בסביבה מלאת פיתויים קולינאריים.

      ככלל, כבר כתבתי לך בתגובה הקודמת שאני באופן אישי לא מייחס חשיבות גדולה לתזונה – וגם הפרספקטיבה שאני מביא אינה קשורה לתזונה (לפחות לתפיסתי). אני מתמקד בתפקודים האנרגטיים של הגוף, שהם תוצאה של גורמים רבים בסביבה שאיננו מזהים מאחר ואנו לא מודעים לגורם האנרגטי.

      7 ביוני 2012 at 12:51
  • מנחם Reply

    אייל ידידי
    מחקר סין הגדול של ד”ר קולין קמפבל הראה באופן משכנע שיש קורלציה ברורה בין אכילת מזון מן החי לבין מחלות לב, סרטן, סוכרת, שבץ מוחין ושלל מחלות כרונייות אחרות. אותו קמפבל הראה במחקר פורץ דרך שהחלבון העיקרי בחלב- הקזאין הוא חומר מסרטן מהחזקים שישנם, מחקרים רבים אחרים הראו את הקשר הברור שיש בין מחלות כרוניות לבין חלבונים ושומנים מן החי. המחקר האפידמיולוגי מראה כי בכל מקום בעולם שבו לא אוכלים או אוכלים מעט מאוד מזון מן החי אין כמעט מחלות כרוניות. 4 החברות מאריכות הימים ביותר על פני כדה”א (ההונזה, האבחזים, בני אוקינאווה ובני הוילקמבה) כמעט שאינם נוגעים במזון מן החי.
    אז נכון שאנחנו מסוגלים לעכל מעט מזון מן החי והמחקר מראה שעד 10 אחוז אינם גורמים לנו נזק משמעותי, אבל כל מבנה הגוף שלנו לרבות מבנה הפה והלסת, מבנה מערכת העיכול, הכבד והבלוטות השונות אופייניים לאוכלי צמחים. השימפנזים שחולקים איתנו 99 אחוז מהגנים הם צמחוניים כמעט מוחלטים וכך גם הגורילות והאורנג אוטנגים שגם הם קרובים אלינו מאוד מבחינה גנטית.
    מכל זווית שאתה לא מסתכל אתה רואה את ההוכחות להיותנו בעל חיים אוכל צמחים שגופו אינו בנוי לאכילת בשר מרובה וכשאנו עושים זאת אנו מרעילים את עצמנו ודנים את גופנו לסבל הנגרם מכל המחלות הכרוניות הנוראות שמאפיינות אותנו.
    אינני פוסל את התמקדותך באנרגיות של הגוף וברור גם מהמחקר המדעי שמזון אינו הכל אך ללא ספק הוא העיקר ומהווה לדעתי ולדעת רבים כ-80% מהמכלול המשפיע על בריאות האדם (מחקרים אגב הוכיחו שכאשר אוכלים נכון המזון יכול לצמצם מאוד ואף לבטל את השפעתם המזיקה של גורמי סביבה אחרים.)
    בסופו של דבר המזון הוא הגורם הסביבתי האינטימי ביותר שאיתן אנו באים במגע ולכן הוא המשפיע ביותר ולא בכדי קיימת האימרה שאנחנו תוצר של מה שאנחנו אוכלים (תרגום לא מוצלח של הביטוי you are what you eat ).

    7 ביוני 2012 at 20:48
  • משתמש אנונימי (לא מזוהה) Reply

    שלום שמי סיגי איך יודעים עם יש את התופעה של הדלקת הזאת בגוף מה הגורם זה תורשתי.

    17 בדצמבר 2016 at 21:05

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *