ביאור מושגים

הסיבה לכך היא שהתרבות שבה אנו חיים חינכה אותנו לחשוב במושגים ובדפוסים שהיא יצרה ויצקה בהם משמעות, לשם יצירת מציאות ונורמות שיאפשרו לקיים בה חוק וסדר. בעקבות ההארה, משמעותם של מושגים רבים ושונים השתנתה בתודעתי, במקרים רבים מן הקצה אל הקצה, ובהמשך לכך תפיסת המציאות שלי השתנתה בקיצוניות.

המשמעות שאנו מייחסים למושגים כמו “מדינה”, “צבא”, “חוק”, “משפט”, “משטרה”, “עסק”, “כסף”, “תעשייה”, “כלכלה”, “מדע”, “רפואה”, “תרופה”, “קפיטליזם”, “קומוניזם”, “דמוקרטיה”, “דת”, “חברות”, “אמונה”, “אלוהים”, ורבים אחרים, משקפת את מבנה האישיות שלנו, את הערכים שעליהם גדלנו ואת מה שחונכנו להאמין בו. למרות משמעותם העצומה של מושגים אלו בחיינו ובתודעתנו, חשוב שנבין שהם אינם חלק מהטבע שלנו, אלא חלק מהתרבות שבה אנו חיים בנקודה מאד מסוימת על ציר הזמן בהיסטוריה של העולם.

מושגים הם בבסיס התרבות והאמונה שלנו; אנו מייחסים לכל דבר חשיבות לפי המשמעות שאנו מחונכים לתת לו, אך ניתן להבין שמשמעותם אינה מוחלטת, מכך שאנשים החיים בתרבויות שונות מייחסים לאותם מושגים משמעויות שונות לחלוטין, ודברים רבים שבתרבות אחת הם בגדר נורמה, בתרבות אחרת אינם מתקבלים על הדעת. מכיוון שמה שאינו אמת לא ישרוד לאורך הזמן, בשלב כלשהו סופם של מושגים אלו לקרוס.

כל זמן שהמציאות שבה אנו חיים אינה משתנה, גם משמעותם של מושגים קבועה – או משתנה באיטיות, אך היא עשויה להשתנות בקיצוניות, בין אם בהשפעת שינויים סביבתיים, בין אם בהשפעת גורמים בעלי ממון ומעצבי דעת קהל המטמיעים חשיבה “פוליטיקלי קורקט” לצורך שליטה בתודעה, ופועלים מתוך אינטרסים שהם בעיקר פוליטיים / כלכליים / אידאולוגיים, או בין אם מהארה שספר זה נכתב במטרה לגרום לך לחוות, על מנת להבין היבטים שונים של החיים מתוך נקודת השקפה שהיא שונה לחלוטין מכל מה שמקובל.

ללא קשר לגורם השינוי, התוצאה של מצב שבו משמעותם של מושגים אינה מוחלטת, היא שהמציאות שבה אנו חיים מאבדת את הצלילות בהתמדה, עד למצב שנקרא “היפוך קוטביות”; שבו מושגים חיוביים מקבלים משמעות שלילית – ולהיפך, כשהיום הופך ללילה והלילה ליום, השקר הופך להיות אמת והאמת לשקר, הרע הופך לטוב והטוב לרע, המכוער הופך ליפה והיפה למכוער, החבר הופך ליריב והריב לחבר, הכישלון הופך להצלחה וההצלחה לכישלון, המעוות הופך להיות ישר והישר למעוות – וכך הלאה.