איכפת לי. כן… מה שקורה בעולם.

 

מרגיש שמשהו עובר על העולם???

הגיע הזמן לעשות פה קצת סדר!!!

כשהתעשייה והשלטון עושים יד אחת עם התקשורת על מנת לטאטא ביעילות ובמהירות אל מתחת לשטיח עבה וחשוך במיוחד נושאים הקשורים באקולוגיה, במצבו הבריאותי של כדור הארץ ובמצבו הבריאותי של האדם, נותר לנו רק להודות לאלוהים על שיש לנו את האינטרנט, המאפשר לנו לשתף מידע חיוני לגורלנו על מנת שנוכל להבין את הסיבות העלומות לתופעות שונות, שהמדע והחשיבה המקובלת אינם יודעים לתת להן הסבר.

בחלק זה של האתר תמצאו מידע הקשור בהבנת החיים, שהמדע והתקשורת התאגידית מתעלמים ממנו לחלוטין, בין אם מתוך שיקולים “פוליטיקלי קורקט” ובין אם מתוך אטימות / קיבעון תודעתי / ניגודי אינטרסים בין טובת האדם לבין הממשל / מניעים כלכליים – או ממניעים חשוכים אחרים.

מובטחת לך קריאה מרתקת – גם אם לא תמיד קלה, של אמת צרופה בנוגע לחיים.


הפילוסופיה של העידן החדש, התקשורת לא מדברת על נושאים כאלו…
אם תחפש מידע הקשור בנושא “העידן החדש”, סביר להניח שתיתקל בנטייה הרווחת לבלבל אותו עם תחומים מעולם המיסטיקה כמו אסטרולוגיה, קלפי טארוט, קבלה, ואפילו עם דתות שונות – שכל קשר ביניהם לבין העידן החדש הוא מלאכותי ומאולץ…

על פי תפיסתי, המושג “העידן החדש” מסמל עידן של צמיחה רוחנית אמיתית. עידן של יציאה מדפוסי חשיבה מקובעים, של התעוררות מדעות קדומות, מאמונות דתיות, ממיתוסים ומאמונות טפלות ומן האמונה העיוורת בדת המדע. עידן של הבנת החיים ושחרור התודעה משליטתם של בעלי כוח, סמכויות, תארים דתיים ותארים אקדמיים, שמאפשר לבני האדם להבין בעיות רבות ושונות, לקחת אחריות ולהימנע מהן, מבלי שבעלי כוח ואינטרסים יכוונו את האופן שבו אנו חושבים ופועלים במטרה להפיק תועלת מהאנרגיה שלנו מבלי להתחשב בהשלכות.

למרות ההתפתחות הטכנולוגית והמדעית של התרבות המודרנית, בתפיסת העולם אנו עדיין חיים ב”עידן הישן”, שבו האדם הקטן משמש כמשאב כלכלי, פוליטי, בזמן שהאנרגיה שלו מנוצלת ללא רחמים בדרכים שונות מבלי שהוא מודע לכך.

עידן זה של קפיטליזם חזירי שלוח רסן, המבוסס על תפיסה מעוותת של החיים, על ניצול כוחני של האדם ושל הסביבה ועל אינספור עיוותים וכשלים ערכיים, עומד היום על סף קריסה מבלי שנהיה מודעים לכך.

למה יש כאן בלגן??? :

בין הגישה המקובלות של הדתות המונותאיסטיות – שהעולם נברא בשבעה ימים, שהאדם נברא מעפר ושהאישה נבראה מהצלע של אדם, לבין תפיסת העולם המקובלת על “דת המדע” המתייחסת אל התפתחות החיים כתוצאה של רצף מקרי של מוטציות של DNA שהגיע במקרה עם איזה כוכב שביט, ישנה דרך אחרת להתבונן על החיים על פני כדור הארץ, שלבעלי הכוח, ההשפעה והממון, אין כל עניין שנכיר. ההבנה של התפתחות החיים כאנרגיה שיש לה שאיפה להשתמר ולהתפתח, כאשר החומר משמש עבורה תבנית.

מודעות אובייקטיבית” ; זו לא דת, זו לוגיקה פשוטה וברורה המאפשרת להבין את החיים, את הבריאה ואת הבריאות, ללא השפעות של גישות קיימות ובעלי עניין אלו או אחרים!

להבנת התפתחות החיים כאנרגיה קרא את הספר (י)סודות הבריאה“, המסביר את הגוף כישות אנרגטית. הפרק “סיפור בראשית והפעם באמת” מתוכו, מביא הסבר שונה לחלוטין מן ההשקפות המקובלות בנוגע להתפתחות החיים, מתחילתם – דרך הכוחות המניעים אותם והמצוקות הפועלות עליהם, מתוך הבנת מרכיב האנרגיה כגורם על בכל ההיבטים של החיים.

הפרדוקס הכלכלי

מטבע הדברים, ככל שיותר אנשים לומדים מחשבים, המחשוב מתפתח במהירות גבוהה יותר. ככל שיותר אנשים לומדים כימיה, הכימיה מתפתחת במהירות גבוהה יותר. ככל שיותר אנשים לומדים אווירונאוטיקה, האווירונאוטיקה מתפתחת במהירות גבוהה יותר וכן הלאה.

בשנים האחרונות, לימודי הכלכלה הפכו ללהיט החם במכללות ובאוניברסיטאות ברחבי העולם.
לפי אותו מודל, כשכל סטודנט שלישי לומד כלכלה, היית מצפה שהכלכלה תפרח – אבל… למרות שיותר ויותר בני אדם לומדים כלכלה, אנו מוצאים שתהליך ההתפוררות של הכלכלה מואץ, ומה שצומח זה בעיקר העוני.

לכאורה פרדוקס – והסיבה לכך:

חוק היסוד במשוואה שבין סביבה לכלכלה, הוא שעל מנת לקיים כלכלה יציבה, נחוצה סביבה אורגנית עשירה ויציבה. סביבה דלה או כזו המנוצלת ללא אבחנה, לא תוכל לקיים כלכלה יציבה לאורך זמן.

לכן, אני מאמין שצריך להתייחס לכלכלה בראייה הוליסטית ושכלכלן אמתי חייב להיות קודם כל לוחם למען הסביבה, מתוך מודעות לחשיבות של שימור המשאבים לקיום כלכלה ארוכת טווח וברת-תוחלת.

כלכלה המושתתת על ניצול חסר מעצורים של משאבים ואינה מביאה מביא בחשבון נזק סביבתי, היא כלכלה מושחתת וחסרת תוחלת.

בוודאי תשאל את עצמך “לאן אם כך מופנית האנרגיה העצומה של כל לימודי הכלכלה???”

לפיתוח שיטות מתוחכמות לניצול האזרח הקטן העובד לפרנסתו, ולהפכו לעבד שיחזיק את המערכות הממסדיות באמצעות גזל… מיסוי… ביזה בחסות החוק, במניפולציות וביצירת שרשראות של חישובים אינסופיים שיגרמו לאדם הקטן לעבוד יותר קשה – ויותירו אותו על הקצה מבחינה כלכלית.

הכלכלה המערבית, הקפיטליסטית, היא במהותה תורת ניצול, וכפי שהדרכים לניצול הסביבה משתכללות, האדם הקטן גם הוא מנוצל בשיטות שהולכות ומשתכללות במהירות. האזרחים המנוצלים, באופן בלתי נמנע הופכים בהכרח יותר עשוקים ויותר עניים, ומן הסתם יותר חולים ממחלות שונות הקשורות בעליית המתח הכרוך במצוקה הכלכלית.

על מנת לדעת לאן הדרך שבה אנו הולכים מובילה אותנו, חשוב שנבין את החיים ואת העובדה שהתרבות שבה אנחנו חיים עיצבה את תודעתנו באמצעות נורמות ו”ערכים מקודשים”, המונעים מאיתנו להבין את המציאות, כאשר מושגים כמו “דמוקרטיה”, “קפיטליזם”, “סוציאליזם”, “כלכלה חופשית” ורבים אחרים קיבלו בתודעתנו משמעות מוחלטת בזמן שהם משתנים בהתמדה.

משמעות הכסף:

הכסף הוא אנרגיה, מכיוון שעל מנת להשיג את הכסף הנחוץ למחייתו, האדם נאלץ לעבוד ולהשקיע אנרגיה, ובכסף ניתן לקנות את עבודתו של האדם – ואנו זקוקים לכסף על מנת לקנות מזון שאותו אנו הופכים לאנרגיה. מאחר וכסף הוא צורך קיומי, מצוקה כלכלית היא מצוקה קיומית שהגוף מגיב לה בדרכים שונות, בחלקן הוא עלול לפתח מחלות שונות ובחלקן אף למות.

בשונה מהמושגים שעסקנו בפרק “ביאור מושגים”, שהמשמעות שלהם מוחלטת, משמעותו של הכסף עשויה להיות שונה בתכלית בין בני אדם שמצבם הכלכלי שונה זה מזה.

בתרבות שפע שבה ישנה כלכלה חופשית, בני אדם מייחסים לכסף את החשיבות המקובלת. אם ניקח לדוגמה את תרבות הפנאי, אנשים מוכשרים עשויים לעשות קריירה ואף להתעשר כקורח מאמנות, ממוזיקה, מקולנוע, מספורט, מתאטרון, מריקוד או מכל דבר אחר שאנו מגדירים “מותרות”, כל עוד הכלכלה (הסביבה) מאפשרת לאחרים את המשאבים הנחוצים ליהנות ממנו, לצרוך אותו ולשלם תמורתו. מאחר ובתרבות קפיטליסטית חסרת מעצורים אין מנגנוני איזון, באותו זמן, אנשים שהם פחות מוכשרים ביכולת ההשתכרות מתקיימים בעוני, ועסוקים בעיקר באיך להאכיל את הילדים ולשלם את שכר הדירה או את המשכנתה על מנת שלא להיזרק אל הרחוב.

מאחר וכל אחד מהם חי בחתך סוציו-אקונומי שונה, לכל אחד ישנן יכולות כלכליות שונות/ דאגות שונות ושאיפות שונות, והמשמעות של הכסף עבורם שונה בתכלית. זו למעשה הסיבה לכך שהשבע אינו יכול להבין את הרעב, העשיר לא יכול להבין את העני והבריא לא יכול להבין את החולה.  בזמן שהשבע מתכנן את הטיול הבא שלו בחו”ל ומתאמץ למצוא מקומות שהוא עדיין לא ביקר בהם בעולם או קזינו שיוכל לשרוף בו את הכסף, הרעב מתפלל שלא יחזירו לו הוראות קבע ושיצליח לעמוד בתשלומי השכירות או המשכנתה, וכל זעזוע קטן שמוציא אותו מאיזון עלול לבוא לידי ביטוי במחלה כלשהי.

ייעודו הבסיסי של הכסף הוא לאפשר חילוף חומרים וחילוף אנרגיה עם הסביבה, שהאדם זקוק להם על מנת להתקיים.

כל אגורה שאנו מוציאים, בסופו של דבר נועדה לאפשר לנו לצרוך חומרים מורכבים שמספקת לנו הסביבה, ולהפוך אותם למוצרים ולפסולת, שהם חומרים פשוטים יותר.

לדוגמה: העץ, שבטבע הוא חלק ממנגנון חילוף חומרים מורכב של הסביבה. ברגע שאנחנו רוכשים אותו בצורת שולחן / דלת או כל מוצר אחר, הוא משרת את צרכינו בהיבט האנרגטי, אך במקביל הופך לחומר פשוט, חסר חיים – וחסר משמעות בהיבט של חילוף החומרים של הסביבה.

בין אם אנחנו משתמשים בכסף לשם קניית מזון, ביגוד, ריהוט, רכב חדש, או טיסה לחו”ל, בכל עניין שבו עובר כסף מיד ליד, הכסף משמש לקיים חילוף חומרים עם הסביבה, ומביא לתוצאה הישירה, שהיא הפיכת חומרים מורכבים לחומרים פשוטים יותר – ולהידלדלות הסביבה. אורח חיים צנוע, שבו פחות כסף עובר מיד ליד, יקטין את הנזק לסביבה ויאפשר קיום ארוך טווח, אך תאוות בצע ואורח חיים ראוותני ובזבזני להם אנו מחונכים אידאולוגית, מעלים את חתימת הפחמן שלנו, גורמים נזקים עצומים למערכות אקולוגיות ומשנים את הסביבה באופן הרסני לחיים.

החברה הקפיטליסטית הופכת אותנו לצרכנים חסרי מנוח, תוך שהיא מחנכת אותנו שעלינו להרוויח יותר ולבזבז יותר בחיי ראווה ומותרות. חונכנו שעל מנת שיהיה לנו יותר כבוד וערך עצמי, עלינו למקסם את הפוטנציאל הכלכלי שלנו, להרוויח יותר, לצרוך יותר, לבזבז יותר, לטוס יותר לחו”ל ולראות יותר את העולם, לרכוש יותר נכסים. אך ככל שאנו מרוויחים יותר אנו מאיצים את חילוף החומרים, וחומרים מורכבים שיצרה הסביבה במשך עידנים, החיוניים לתמיכה בחיים המפותחים, מתפרקים והופכים לפשוטים במהירות גבוהה יותר, ורבים מהם נכחדים ונעלמים מהעולם.

בדומה לשטיפת המוח שפועלת עלינו עם הרפואה בסדרות טלוויזיה רפואיות, גם בהיבט הכלכלי אנו נתונים לשטיפות מוח בלתי פוסקות, המועברות בסדרות טלוויזיה אינסופיות כמו “היפים והאמיצים”, דאלאס”, “שושלת”, “צעירים חסרי מנוח” ורבות אחרות השותלות במוחנו פנטזיות, מודלים לחיקוי ומסרים מעוותים על האושר שבחיי העושר…

במציאות שבה הכלכלה החופשית וחסרת מעצורים היא ערך עליון – בשילוב עם רדיפת בצע כאידאל, במהירות שבה האדם מפרק את סביבתו, הוא למעשה חותר אל קיצו. מכיוון שהאדם הוא יצור מפותח הזקוק לסביבה אורגנית מורכבת ומבוקרת, הוא לא יוכל להתקיים לאורך זמן בסביבה שהולכת ומידלדלת. קריסת מערכות אקולוגיות, גורמת לשינויי אקלים ולהידלדלות אורגנית מהירה של הסביבה, מעלה בהתמדה את יוקר המחיה, ובשלב כלשהו תגרום להידרדרות הכלכלה, לעוני, לפגיעה אנושה באיכות החיים של כלל האוכלוסייה ולעלייה מתמדת ברמת החולי.

בעולם קפיטליסטי העושר נחשב לברכה, אבל בעולם האמיתי העושר הוא קללה, מאחר והשאיפה המתמדת לעושר היא סוג של עיוות רוחני או מחלת רוח, הגורמת להרס ולחורבן לתחרות ולדורסנות, לפער מעמדות ההולך ומקצין, לעוני, לפשיעה, לחולי ולמוות. במימד הרוחני לעושר יש משמעות שלילית, מאחר והעושר של אדם אחד בא בהכרח על חשבון מישהו או משהו אחר.

מאחר וכיצור מפותח קיומנו, אורח חיינו ואיכות חיינו תלויים באופן מוחלט בסביבה יציבה, הרי שבמקביל לקצב המהיר של השינויים בסביבה כתוצאה מהשחתת האדם, אורח חיינו, המושגים והנורמות שאנו מכירים, משתנים במהירות ובקיצוניות. הממסד על כל רבדיו, השואף לדרבן את הכלכלה, מתעלם כליל מן המציאות הגלובלית, משינויי אקלים, מהידלדלות המשאבים ומגורמים גורליים כמו התחזקות קרינת השמש ופגעי מזג אויר, משדר “עסקים כרגיל” ומנמק אסונות טבע ופשיטות רגל של מדינות בתירוצים מצוצים מהאצבע, על מנת להמשיך לנצל את הסביבה באופן שמאפשר לו להוסיף ולהתקיים במירוץ כלכלי, שבו רבים מן המערכת מוצאים את השררה ואת עושרם בטווח המידי.

חשוב שנהיה מודעים לכך שבשל המספר העצום של בני האדם בעולם, חילוף החומרים המהיר שגורמת האנושות מוביל למהירות עצומה שבה חלים השינויים בסביבה, ועידנים – שבאופן טבעי, בעבר ארכו מאות אלפי – ואולי מיליוני שנים, אורכים היום מספר שנים, ובמקרים שונים אפילו חודשים.

היום אנו מתקיימים בסופו של “עידן שפע”, שבו אנשים יכלו לצמוח ולהתפתח ולהגשים חולמות, אך ככל שהסביבה מוסיפה להשתנות, גם העידן הזה יחלוף מן העולם במהירות, ומשמעותו של הכסף תשתנה בקיצוניות עבור כלל בני האדם. לדוגמה, אם בעקבות שינויי אקלים תהיה בצורת עולמית, מחיר המזון יעלה אל מעבר להישג ידם של רבים, והדבר יגרום להתפרצות רעב ומחלות, ויחזיר את החיים למהות הבסיסית שלהם שהיא הישרדות. מכיוון שמדובר בתהליך שלא ניתן לעצור, ככל שהמצב יחמיר, אין זה משנה כמה תתיש את עצמך להיות אמן טוב יותר, ספורטאי טוב יותר, שחקן קולנוע טוב יותר, זמר טוב יותר או חברת תעופה טובה יותר. יוקר המחיה שיעלה בהתמדה יאלץ יותר בני אדם לעבוד קשה יותר ולהתעסק בעיקר בתשלום חובות ובהשגת מזון, והמוזיקה, הריקוד, הספורט, הקולנוע, הנסיעות לטיולים ושאר הדברים בהם אנו עוסקים היום לפרנסתנו ולהנאתנו, יאבדו בהדרגה את משמעותם, עד שהיא תאבד לחלוטין, וכך יחלוף עידן נוסף, שהוא המשמעותי ביותר בחייו של כדור הארץ בהיבט של האדם. זוהי למעשה כרוניקה ידועה מראש של קריסת מערכות של חברה המתקיימת במצב של חוסר מודעות לסביבה, במירוץ כלכלי ודמוגרפי אובססיבי.

על מנת להימנע מקריסת מערכות אקולוגיות שתביא להכחדתו בעולם שמוסיף להשתנות ללא הרף, האדם חייב לרסן את עצמו בשני תחומים בעלי חשיבות קיומית. האחד הוא הכסף, והשני הילודה. במציאות שניהם קיבלו בתודעתו ערכים מקודשים, ובשניהם האדם לא רק שלא ריסן את עצמו, אלא הלך רחוק ככל שיכול – ולכך יש השלכות הרסנית על עתידו ועל המשכיותו.

במקום להתייחס אל הכסף בקדושה, כגורם החיוני לחיים, ולחלק אותו באופן הוגן וראוי, שיאפשר את קיומה של חברה בריאה לטווח ארוך, התרבות הקפיטליסטית הפכה את הכסף לגורם מנצל, משחית, מזהם, משעבד, לא מרוסן, מנוון והרסני.

כל זמן שהאנושות התקיימה בפרופורציה סבירה למשאבי הטבע, הסביבה יכלה לקיימה ברווחה ואף בעושר.  עידן הזכור לכולנו בתור “תרבות השפע”, התקיים בין שנות השישים של המאה הקודמת לשנת אלפיים, הודות לעושר האורגני שהציע הסביבה, והודות לשיפור המתמיד ביכולתו של האדם לנצל את הסביבה הבתולית, העשירה בחומר אורגני באמצעות פיתוח המדע והתעשייה.

רבים מאלו שעדיין חיים היום, זוכרים תקופה שבה בית קיים עשרה צאצאים ואף יותר, בכבוד ובאושר, על משכורת ממוצעת של מפרנס יחיד.

בשל מצבה העגום של הסביבה היום, יוקר המחיה עולה בהתמדה ואנו נאלצים לעבוד קשה יותר כדי להתקיים, ושני דורות לאחר מכן, במקרים רבים גם שני בני זוג עובדים זה כבר איננו מספק, והבית נאלץ להישען על “כמה שיותר מפרנסים” על מנת להוסיף להתקיים. משמע, שככל שהאנושות מוסיפה להתפתח, מה שצומח זה בעיקר החולי והעוני, המוביל לכך שיותר ויותר ילדים, במקרה הטוב נאלצים לוותר על ילדותם, יוצאים לעבוד או לקבץ נדבות. חלקם אף נאלצים לפשוע על מנת לתמוך בקיום המשפחה. חלקם מתאבדים או מפתחים מחלות הקשורות בלחץ הנפשי הכרוך במירוץ הקיום.

שילוב הרסני של גורמים כמו צמיחה מסיבית של האוכלוסייה והתפתחות מטאורית של המדע והתעשייה, הובילו לניצול יעיל ומהיר של הסביבה ולהידלדלות מהירה של המשאבים, ובעקבות כך לתחרות גוברת על המשאבים המידלדלים שהובילה לעליית יוקר המחיה, למתח שהולך וכגובר שבגללו הולכות ומתרבות המחלות הפסיכוסומטיות כמו סוכרת/ יתר לחץ דם/ פסוריאזיס / פיברומיאלגיה ואחרות. צמיחה של הביורוקרטיה, פיקוח ובקרה שהולכים ומתהדקים באמצעות הטכנולוגיה, אף הם מסייעים לשעבד את האדם הקטן בדרכים שהולכות ומשתכללות.

ריבוי של בני אדם מתוך בסיס אידאולוגי ופוליטי, השייך ל”עידן הישן” שבו דתות מטיפות לריבוי, בשילוב עם מדע המאפשר את הריבוי באמצעות ניצול הסביבה ביעילות מדהימה, קפיטליזם פרוע ורפואה בעלת יכולת “מדיקלי קורקט” לייצר עוברים נגד הטבע, הם חלק משורה ארוכה של גורמים להאצת הידלדלות המשאבים. תופעות אלו מאלצות את אנשי הכלכלה ללהטט בצעדים שנכנה בשם “אקונומיקלי קורקט”, על מנת להסביר את תעתועי המטבע ולנסות לשמור על ערכו.

במקום להגן על הסביבה באמצעות מניעת ריבוי יתר – ולהתייחס לכסף בקדושה כאל גורם חיוני לקיום חיים שיש לחלקו באופן שיאפשר את קיומה של חברה בריאה, האדם הפך את הכסף לגורם משחית, מזהם, תחרותי, מנוון והרסני, המכלה את הבסיס הקיומי של האנושות כולה במהירות עצומה, ופוגע בתשתיות החיים המפותחים באופן אנוש.

פיטורים המוניים כשסתום מלאכותי למניעת אינפלציה

למה יש כל כך הרבה גירעונות, מדוע מפטרים כל כך הרבה עובדים? האם זה בלתי נמנע? למה יש כל כך הרבה עניים? לאן הכסף נעלם???

באין מגבלה על השכר, בעידן שבו אנו חיים, מהנדסים מפתחים עבורנו שיטות כיצד לצמצם בכוח אדם, ונוצר מצב שבו הולך וגדל מספר המפוטרים ומקומות העבודה הפוטנציאליים מצטמצמים. חברות ענק מחזיקות מבוך קולי מביך, מבזבז זמן יקר ומתיש. החיסכון במענה קולי אנושי שהיה מכבד את הלקוח, מקטין את כוח האדם, ומאפשר למספר קטן של מנהלים להעלות את שכרם, וכך קורה בכל פעם ששכבת עובדים אחרת מוחלפת בטכנולוגיה, תוך שעוד אנשים נפלטים משוק העבודה ומספר מקומות העבודה מצטמצם, וכך זה נמשך… תרבות זו לא תוכל להתקיים לאורך זמן בזמן שהאוכלוסייה הולכת וגדלה.
סיפורה של בועה!!!

מכיוון שהסביבה מוגבלת בעושרה, הרי שהדפסת עוד ועוד כסף לא תייצר חומרי גלם ומשאבים חיוניים כמו נפט ומוצריו/ ברזל ומתכות אחרות / חומר אורגני כמו מזון, עץ וכד’, שהעולם מייצר פחות ככל שהאקלים משתנה. לכל היותר, הכסף יוכל לשמש את האדם להעמיק את החיפוש אחר המשאבים או לחפש אחר תחליפים שונים.

מעבר לכך שהדפסת כסף לא תיתן מענה אמתי לצרכים הקיומיים של האוכלוסייה ההולכת וגדלה ולצרכיה המתרבים, היא תאיץ את ניצול הסביבה, את הזיהום ואת הידלדלות המשאבים ותעלה את מחירם. בכך נוסיף לנפח את הבועה, עד שבשלב כלשהו נישאר מול שוקת שבורה. כתוצאה מכך מחיר המשאבים יעלה בהתמדה, וערכו של המטבע ירד עד לקריסת ערך המטבע – שתתבטא בסחרור של עליות מחירים חסרות שליטה שאנו מכנים אינפלציה, שחלק ממנה כרוך בהפיכת הכסף לפיסות נייר חסרות ערך, או למספרים חסרי משמעות בהיבט הצרכני שלנו – ובהפיכת במה שיותר אנשים לעניים, בקנה מידה של אסון הומניטרי.

אפשרות נוספת העומדת בפני כלכלנים המכוונים השוק המחויבים לשמור על יציבות כלכלית ועל איזון המטבע, מלבד הדפסת כסף, היא להעלות את מחיר המשאבים ובכך להעלות את ערך הכסף – או לצמצם את מספר המשתמשים במשאבים.

על מנת להימנע מהעלאת מחירים שתוביל לירידת ערך המטבע ולפניקה בקרב משקיעים מקומיים וזרים, העלולה לגרום להתמוטטות הבורסות, בחרו מלומדי הכלכלה המודרנית ובעלי הסמכות בדרך יעילה אף כי אכזרית, לאזן את המצב : באמצעות צמצום מספר המשתמשים במשאבים – או באמצעות “חנק כלכלי”.

זאת עושים באמצעות פיטורים המוניים ובאמצעות פגיעה בקרנות פנסיה / בקרנות השתלמות ובחסכונות למיניהן בניסיון לריסון האינפלציה באמצעות הפיכת אנשים רבים לעניים המוגבלים ביכולתם לצרוך משאבים. באופן זה, למשך פרק זמן כלשהו נשמר היחס שבין המשאבים לרמת הצריכה, ומחיר המשאבים נשאר בשליטה. בקרב המפוטרים, כל אדם מתמודד עם מצוקתו האישית – והבעיה עדיין איננה מקבלת ממדים של בעיה “מדינית” או “גלובלית”.

אלא שדרך זאת לשמירת ערך המטבע, בדומה לטיפול בתרופה נגד כאבים, מהווה פתרון זמני בלבד, וכשם שתרופה נגד כאבים תגרום לשחיקה ולבלאי ברקמות, תופעות הלוואי של כלכלה זו, שאינה מהווה פתרון לשורש הבעיה אלא רק מטפלת בסימפטומים, תבאנה בצורה של האצת הקריסה. ככל ששורש הבעיה אינו מטופל, הוא מעמיק ומתפשט, ובשלב כלשהו ניאלץ להתמודד עם אתגרים קשים יותר וגדולים יותר. כאשר ממשלות תיאלצנה להדפיס עוד ועוד כסף על מנת לכלכל את מאות אלפי המובטלים ההופכים לעניים, לא ניתן יהיה למנוע את ירידת ערכו של המטבע – ואת הכניסה למצב שאנו מכנים אינפלציה.

בעידן של קפיטליזם פרוע, ייצור המוני באמצעות מכונות וייבוא זול ממדינות העולם השלישי, טכנולוגיה מתקדמת, גלובליזציה, “כלכלה חופשית” שבה אין הגבלת שכר תוך דריסת כל ערך מוסרי – וביניהם גם את כבוד האדם ואת חירותו למען התעשרות של טייקונים, הכדאיות לייצר בעולם המערבי הולכת ופוחתת. כך, מקומות עבודה ומפעלים עוברים למדינות בהם הייצור זול יותר על מנת למקסם את הרווחיות של מנהליהם, והבועה הכלכלית, שתפחה לממדים עצומים, מאבדת נפח במהירות וגורמת ולטרגדיות בקרב המונים מפוטרים למצוקות, לחולי.

תחרות פרועה, אבטלה גוברת וכוח קנייה הולך וקטן של האדם, מגדילים את מעגל העוני ללא שליטה, וככל שחולף הזמן, מעבר לשכבות החלשות, נגררות לתוך מעגל העוני והמצוקה גם שכבות אוכלוסייה שדקות קודם לכן פיזזו בקצב על סיפון הטיטאניק. המשוואה פשוטה : אבטלה, גזרות כלכליות בצורת העלאת מסים, והפגיעה בביטחונות כמו קרנות פנסיה וחסכונות, דו”חות והוצאות בלתי צפויות מורידים את הצריכה, ומפחיתים באופן משמעותי גם את הכנסותיהם של גופי ענק, המתקיימים על איזון שברירי – ועלולים להתרסק בעקבות תנודות קלות יחסית בשוק בלתי יציב (ע”ע אליעזר פישמן/ נוחי דנקנר ואחרים).

למעשה, בטווח הארוך, איש אינו מרוויח מהמצב. אם נדמה שיש למישהו אינטרס ליצור את הקטסטרופה הכלכלית והסביבתית אליה אנו מובלים על ידי כלכלה קפיטליסטית המונעת מתאוות בצע חסרת מעצורים, עצומי עיניים על ידי תקשורת בבעלות טייקונים – וקשורי ידיים על ידי מערכת החוק, הרי שכחלק מן ההשלכות הקשות של המצב, אין אדם שאינו מאבד ממעמדו ומאיכות חייו. ככל שישנם יותר עניים, מרוץ ההישרדות של החברה כולה הופך קשה ותובעני. לא משנה כמה כסף יש לך, ככל שהסבל בסביבתך גדל, בהדרגה החיים הופכים פחות ופחות נעימים. התחרות ההולכת וגדלה וקשיי הקיום, במקביל להידרדרות מוסרית, גורמים לעליית גורמים שליליים רבים, כמו: עוני, לחץ, רמת הפשיעה, הונאות, מתח נפשי, אלימות, וונדליזם, ניצול, חשדות, חרדות, ניכור, ייאוש, גירושין, תחלואים וסבל גופני ונפשי, במקביל לעלייה המתמדת מהעלייה בתחלואת הסרטן.

מצב זה שבו חלה החמרה בקשיי הקיום, מהווה כר צמיחה פורה לדתות שונות המעניקות לסבל משמעות ומרגוע לנפש, אך אמונתם המתחזקת הופכת אותם לקיצוניים המולידים יותר ילדים כמצוות הדת או המסורת, ובכך הם מחמירים את הבעיה, ומעלים את הקצב של חילוף החומרים שלה משמעות גורלית להמשכיותנו.

במצב הכלכלי אליו אנו נקלעים, המתח, הלחץ והחרדות הכרוכים במירוץ הקיום התובעני, מעלים בהתמדה את אחוז הסובלים ממחלות המתפתחות כתוצאה מחנק רגשי. אחת מן התופעות שאותה הסברתי בתחילת ספר זה, ההתקרחות, שהולכת ונעשית נפוצה ככל שעולים המתחים שכולנו מושפעים מהם, אך במקביל לה המצוקות אנרגטיות גורמות לעלייה חדה בתופעות כמו יתר לחץ דם, מחלות לב, סוכרת, טוראט, שבץ, פגמים מולדים בשל מצוקה במהלך ההיריון ומחלות רבות אחרות שכבר בעתיד הנראה לעין מאיימות להעמיס על החברה, למוטט את מערכות הבריאות – ולחסל את מעט הרווחה שעוד נותרה בתרבות האנושית.

מנגנוני הממסד, למעשה משקיעים משאבים עצומים ומנהלים מלחמות עקרות ופתטיות בגורמים שליליים לכאורה, כמו: נלחמים במחלות, נלחמים בעוני, נלחמים באלימות, נלחמים בתאונות דרכים, נלחמים בפשע ובגורמים שליליים רבים אחרים, בזמן שמתעלמים מגורמיהם, מאחריותם, וממצבים אנרגטיים המובילים אליהם, כאשר חלק משמעותי מאותן טקטיקות המלחמה, מהווה גורמי סטרס המחמירים את מצבה הבריאותי של האוכלוסייה בהתמדה.

באופן פרדוקסלי, ככל שמתרבים פיקוח, חוקים, אכיפה, משפטים, מסים, דו”חות, קנסות ומעצרים, לכאורה בשם ה”מלחמה” הגוברת בתופעות השליליות, הן הולכות ומקבלות ממדים גדולים מיום ליום, עם התסיסה והלחץ הגוברים בקרב בני האדם. לדוגמה, במה שמוגדר בשם “המלחמה בתאונות הדרכים”; דו”חות משוטרים חדורי מוטיבציה למלא פנקס ודו”חות וקנסות רבים ככל האפשר בסכומים מנותקים מהמציאות, לעתים ללא כל הצדקה למעט הפעלת המסחטה האנרגטית, מעלים את הלחץ הנפשי שבו מצוי הנהג, שבגלל המצוקה ההולכת ומחריפה, עלול לקחת סיכונים על מנת להתאזן, ובכך גורמים להחרפת התסמינים ומעצימים את אותן תופעות.

מה תאכלס אני מציע? חלק מהמודל הכלכלי שלי תוכלו לשמוע בראיון טלפוני שנערך בתכנית “פתחון פה” ב 1996 עם גדעון לב-ארי ז”ל, שהיה איש רדיו דגול, שהיה מוכן, וגם הצליח להאזין לי כבר אז.
לרדת מחלום “הכלכלה הישנה” – אף שרבים עדיין מאמינים בזה:
חטא ההתעשרות
בעולם קפיטליסטי, העושר נחשב לברכה, אבל בעולם האמתי העושר הוא הגורם להרס העולם ולכליה.

בעבר הלא רחוק, כאשר משאבי הסביבה עדיין היו בשפע, האדמה הייתה פורייה יותר, האקלים היה יציב יותר ואוכלוסיית האדם הייתה קטנה יותר, והגישה הרווחת הייתה ש”ילדים זה שמחה” וכל משפחה הביאה לעולם ילדים כפי יכולתה. באותה עת, החשיבה המקובלת הייתה שככל שהאוכלוסייה גדלה הדבר מועיל לכלכלה,  כיוון שכך גדלים האפשרויות והסיכויים למסחר, לייצור, להתעשרות, לצמיחה ולשגשוג כלכלי.

ובכן, אבהיר שלמרות שאני רואה בילודה פרועה את שורש הבעיה של האנושות ושל העולם, אין בכוונתי לשלול אותה לגמרי. אני מאמין שחייבים ללדת בצורה אחראית ולא מופקרת, ולהימנע ככל האפשר מטיפולי פוריות, שבגללם אנו מביאים לעולם דור פחות חזק מבחינה גנטית וסיכוייו לשרוד באיכות חיים סבירה נמוכים.

הודות למדיניות הילודה שהייתה משחר התרבות ועד כה, האנושות הגיע למסה קריטית, שבה היא הולכת על חבל דק מאד.

מסה קריטית : הכוונה היא שכיום חיים בעולם שבעה מיליארד בני אדם. אם כל זוג יביא רק שני ילדים, בלי להרגיש נהפוך לארבעה עשר מיליארד. אוכלוסיה בקנה מידה כזה תחסל את העולם תוך גרימת סבל עצום לעצמה ולעולם. חלק מהעניין יכלול גם את הכחדת החיים המפותחים לרבות כמובן האדם, הרבה יותר מהר ממה שנהיה מסוגלים להבין.

בהתאם לשינוי המתחולל בסביבה, גישת האדם חייבת להשתנות במהירות לשמירה על איזון, להוקרה לטבע להגבלת הריבוי והניצול, להפחתת ניצול הסביבה ולחיים צנועים יותר, על מנת למנוע מהאנושות סבל כתוצאה מהידלדלות מסוכנת של המשאבים והקצנת שינויים סביבתיים. קריסת המערכות האקולוגיות עלולה בנקל לשינויים אקלימיים גלובליים הטומנים בחובם פגעי טבע, סבל, רעב, מחלות ומצוקה, ולגרום להתמוטטות הכלכלה. באוכלוסייה שצרכיה הולכים וגדלים כתוצאה מריבוי ומעליה מתמדת ביכולתנו לנצל משאבים, בזמן שמרחב המחיה שלנו והמשאבים שלנו הולכים ומצטמצמים, זהו מתכון לאסון.

מכיוון שממשלות מעודדות את ריבוי האוכלוסייה וסומכות על המדע ועל הכלכלה המודרנית שיספקו פתרונות תוך התעלמות מוחלטת מחוקי הטבע ומן התלות של האדם בסביבה, האדם, כאינדיבידואל, חייב לפתח מודעות למתחולל סביבו – ולהגביל את עצמו על מנת למזער את המצוקה שסביבו, את העוני ואת הסבל והכאב המצפים לנו בהמשך מסלול ההתרסקות שבו אנו נעים.

על מסלול זה, אף אחד מאבירי הכלכלה המודרנית היושבים במגדלי השן, נהנים ממשכורות עתק ונוסעים ברכבים ממוגנים, לא יוכל להציל את הספינה הטובעת. הם יכולים לכוון אותה רק כשהיא תקינה, אך טיפול מושחת בספינה הוביל לקריסתה.
רק שינוי אמיתי בגישה ובהתנהלות עשוי להביא לבלימת ההידרדרות.
איזון הוא המפתח!
הגבלת ילודה בקרב כלל האוכלוסייה, היא המפתח החיוני להמשך הקיום האנושי, להפחתת הסבל, ולבלימת מרבית המצוקות והבעיות הרודפות את המין האנושי החי כיום על פני כדור הארץ.
כל ניסיון לפתור את המצוקות מבלי לגעת בשורש הבעיה, לא יהיה אמיתי – אלא יהיה “פוליטיקלי קורקט” – או “רליג’סלי קורקט”, ובטווח הארוך יחמיר את הבעיה.
הגבלה – שלא מתוך כפייה. מתוך מודעות מפותחת וצמיחה רוחנית. מתוך הבנת המציאות, השאיפה לחיים ולקיחת אחריות.
ריבוי לא טבעי עד לקצה גבול היכולת נמשך כבר לא מעט דורות, מעוּדד על ידי הממסדים הדתיים והשלטוניים בעולם דמוקרטי של שלטון הרוב, מואץ בהתלהבות על ידי הרפואה והמדע בתמורה לממון רב.
מצב זה, הוא הגורם למרבית הבעיות הפוקדות את המין האנושי על פני כדור הארץ בימים אלו. אם לא נלמד לרסן את עצמנו ולחיות בשלם, הוא גם זה שיביא להכחדתנו, מבלי שנהיה מסוגלים להבין מאיפה זה בא.
בין הגישה הדתית של ריבוי כציווי, לבין הגישה ה”חילונית” – המדעית, המכניסטית, המתקיימת בחלום של הכלכלה הישנה ומסרבת להתעורר למציאות החדשה, יש דרך נוספת להתבונן על החיים.
הפירמידה האורגנית שלפניך מגדירה את האיזון שבין מינים שונים של בעלי חיים בטבע.
איזון בטבע, אין פירושו שמספר בני האדם ומספר הפילים, לדוגמה, יהיה שווה.
המשולש האורגאני
תמונה משולש אורגני
(סוגי בעלי החיים שבאיור נועדו על מנת להבהיר את השיטה. הדיוק במקרה זה אינו עקרוני).

לפי האיזון של הטבע כפי שבא לידי ביטוי בפירמידה האורגנית, על מנת להוסיף להתקיים בסביבה עשירה, ולחיות חיי נצח לכאורה, האדם, כיצור בעל הדרישות הגדולות ביותר מהסביבה, אמור להתקיים במספר הקטן ביותר מבין היצורים החיים.

חשוב שאבהיר שעל אף שהגודל הפיזי של האדם אינו מתקרב לזה של הלווייתן, האדם הממוצע צורך הרבה יותר משאבים מלווייתן – וגם מזהם הרבה יותר.

עכשיו נסה לענות על השאלה הבאה : האם היית מעלה בדעתך אוכלוסייה של שבעה מיליארד לווייתנים באוקיינוסים של כדור הארץ?

למרות ששטחם של האוקיינוסים כפול משטח היבשות, אי אפשר אפילו לדמיין אוכלוסיה כה גדולה של יצור שצורך כל כך הרבה משאבים מבלי שהוא יחסל את עצמו.

הסיבה לכך שהאדם שורד עד כה – למרות מספרם העצום של בני האדם, טמונה בעושרה של הסביבה ובטכנולוגיה המאפשרת לו לנצל אותה ביעילות מדהימה.

במקביל לגידול המתמיד במספר בני האדם, ולהתפתחות הטכנולוגיה המאפשרת לו לנצל את הסביבה, הולכים ומידלדלים במהירות המשאבים הנחוצים לקיומו, כמו נפט ומוצריו / עץ ומוצריו / ברזל ומתכות אחרות / מזון, חומר אורגני וכד’. כך, גדלה בהתמדה המצוקה, תוך שמחלות אנרגטיות הולכות ומתרבות בקרב בני האדם, בשל העובדה שהתחרות גדלה ויוקר המחיה עולה בהתמדה, והאדם נאלץ להשקיע יותר ויותר אנרגיה על מנת לספק את צורכי הקיום שלו!!!

כדור הארץ סובל מאדמת (אדם טורף) חמורה, המתבטאת בחילוף חומרים מואץ וכתוצאה מכך חלה עלייה מתמשכת במידת החום, מה שאנו מכנים “התחממות גלובלית”.
ככל שחולף הזמן, חלקים ממנו אף לוקים בנמק בצורת מדבור ורעילות של הסביבה שאינה מאפשרת לחילוף החומרים של הטבע להתקיים.
במציאות של היום, משפחה עם שלושה ילדים ראויה להיחשב כמשפחה מרובת ילדים.
אנו חייבים להיות ערים לכך שהאדם החי היום על פני כדור הארץ הגיע למסה הקריטית של שבעה עשר מיליארד בני אדם החיים על העולם.
משמעות הדבר שאם כל זוג מביא לעולם שני ילדים, כל זמן שההורים והילדים חיים, אנו מכפילים את אוכלוסיית העולם לארבע עשר מיליארד בני אדם (הייתם מאמינים???). במידה וישנם סבים וסבתות, למשך כל פרק הזמן שהמשפחה המאושרת חיה בשלמות, האוכלוסייה מעלה את עצמה בחמישים אחוז נוספים. הלחץ והעומס על משאבי הסביבה המתכלים ועל המערכות האקולוגיות המתמוטטות כתוצאה של מיליארדי בני אדם נוספים הבאים לעולם, מואץ בהתאם, ומביא את הסביבה במהירות לשלב הבא של איבוד היציבות והקריסה. בהתנהגותנו חסרת התוחלת, אנו גורמים לכך שהעולם ממילא מדלל את אוכלוסיית האדם באמצעות אסונות טבע ומכות כמו שינויי אקלים, קרינת השמש המתחזקת, רעידות אדמה, הוריקנים, צונאמי ומחלות.

החשש שלי, שבשלב כלשהו, במידה ונהיה מוכנים לפקוח את העיניים ולהתמודד עם התשובה האמתית לבעיות המין האנושי, הגבלת הילודה תיכָפה עלינו על ידי הסביבה, ההופכת בהדרגה דלה וחסרת פוריות – ומן הירידה ברמת האנרגיה של האדם, המובילה אף היא לבעיות פוריות ולפגמים מולדים. כך, לא יחלוף עוד זמן רב עד שהאדם יהפוך לעקר וממילא לא יוכל להביא לעולם ילדים. ככל שנפקח את העיניים מוקדם יותר ונתבונן על החיים באור הנכון, כולנו נסבול פחות – ונהנה מחיים איכותיים יותר ומהמשכיות.

הגבלת הילודה ללא קשר לדת, לאום או תרבות, חיונית על מנת לשמור על סטאטוס קוו ועל צביון של מדינות ודתות שונות בעולם.

ללא הגבלת הילודה, לא יהיה של(ו)ם בינינו לבין עצמנו – ולא של(ו)ם בינינו לבין הסביבה.

כל עוד בני אדם ילכו ויתרבו על רקע אידאולוגי דתי / עדתי / פוליטי, ילך מצבו של המין האנושי ויחמיר בכל המובנים. כך, נהיה עדים למלחמות על שטחי מחייה, על מקורות מים ועל משאבים חיוניים ונידרדר לברבריות  – עד לחיסול עצמי.

למעשה, המלחמות הן דרכו של הכוכב לדלל את אוכלוסיית האדם לאיש אין שליטה עליהן.

כבן הדור בעל השפעה המכרעת ביותר על עתיד האנושות ועל גורלה, ביכולתך לקחת חלק בשינוי, שהוא החשוב ביותר עלי אדמות – והוא שיקבע את הדרך שבה תוסיף האנושות להתקיים. אני באופן אישי, רואה בכך חובה מוסרית של כל אדם שפוי כלפי עצמו וכלפי ילדיו.

מעוניינים להצטרף לקבוצת פייסבוק להגבלת ילודה לשם מניעת סבל אנושי כתוצאה מהתחממות הפלנטה וחיסול המשאבים? עשו זאת עכשיו !!!

במקום לשמור על מקומו בראש הפירמידה וליהנות מן הבריאות, מן העושר ומחיי שפע שמציע הטבע במצב מאוזן, אידאולוגיה מעוותת שהובילה לריבוי מואץ של המין האנושי והארכת תוחלת החיים בשילוב עם כלכלה מופקרת, מובילים לפירוק הבסיס האורגני בקצב מהיר. מה גם שהאדם מעוצב מנטלית לנצל באופן חסר אבחנה, להכחיד, לחסל ולדכא את כל המולקולות האורגניות שמתחתיו בפירמידה.

קריסת המערכות האקולוגיות וההידרדרות המתמשכת בכל תחומי החיים כתוצאה מהפרה ברוטלית של איזונים, מעמידים את המין האנושי בפני אתגרים שהולכים ונעשים מורכבים, מבלי שהתודעה הנורמלית והמקובעת תהיה מסוגלת להבין – ולקשר את התוצאות לגורמיהם. לכן, גם הפתרונות המוצעים על ידי החשיבה הממסדית המקובלת, במקרה הטוב אינם יעילים לאורך זמן, במקרים פחות טובים הם הרסניים ומובילים לתופעות קשות אחרות.

מחלות רבות ושונות כמו : סוכרת, קרוהן, לופוס, פסוריאזיס, טרשת נפוצה – ורבות אחרות שזכו להגדרה המדעיות “אוטו-אימוניות”, הן למעשה מחלות אנרגטיות, שהגורם העיקרי להתפתחותן הוא אנרגיות שליליות הפוגעות בזרימת הדם ומתפתחות במצבים כמו של עוני, חרדה, מחסור, דיכאון, ניכור, לחץ, כעס, שנאה, קנאה ומצבים אנרגטיים אחרים ההולכים ונעשים נפוצים ככל שהצפיפות עולה.

מצוקות אלו לא היו מוכרות לנו אילולא קידש האדם את הדמוקרטיה המבוססת על שלטון הרוב – להבדיל משוויון זכויות וכבוד הדדי בין בני האדם, מתוך הבנת החיים ואימוץ עקרונות רוחניים. הדמוקרטיה שעליה אנו נלחמים ומגנים בחירוף נפש, היא שיטה הגורמת למירוץ ריבוי בין קבוצות אתניות מדתות שונות, המתרבות ככל האפשר על מנת לשלוט, להגדיל את השפעתן וליהנות מיותר משאבים.
גישה זו מעלה בהתמדה את רמת הצפיפות ואת הלחץ על המשאבים, ומאיצה את השינויים אקולוגיים ולעליית המצוקה.
האסלאם הוא הקארמה של תרבות המערב המשמידה את הסביבה. 
איך שבסופו של דבר האיזון של כדור הארץ יחזור. אותו אלוהים שנתן לתרבות המערב את הציווי להתרבות ולהתעשר

“פרו ורבו ומלאו את-הארץ, וכבשוה; ורדו בדגת הים, ובעוף השמיים, ובכל-חיה, הרומשת על-הארץ.  ויאמר אלוהים, הנה נתתי לכם את-כל-עשב זורע זרע אשר על-פני כל-הארץ, ואת-כל-העץ אשר-בו פרי-עץ, זורע זרע: לכם יהיה, לאוכלה. ל ולכל-חית הארץ ולכל-עוף השמיים ולכול רומש על-הארץ, אשר-בו נפש חיה, את-כל-ירק עשב, לאוכלה; ויהי-כן. לא וירא אלוהים את-כל-אשר עשה, והנה-טוב מאוד; ויהי-ערב ויהי-בוקר, יום השישי.”

הוא אותו האלוהים שיצר את האסלאם ומצווה עליו להשמיד כופרים…
מידע מעמיק בנושאים הקשורים במודעות אובייקטיבית, בהבנת החיים כאנרגיה ובמניעת תחלואים, תמצא בספר (י)סודות הבריאה.
רוצה להבין את החיים מזווית אחרת ?
(י)סודות הבריאה
י)סודות הבריאה” – האיזון האנרגטי של הגוף והחיים)”

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.