IQ מתמטי וכישורי חיים

IQ מתמטי וכישורי חיים

"אני ואתה אף פעם לא נהיה עשירים" אמר לי פעם בחור שמאד הערכתי, כשנפגשנו בכנס של ארגון של בעלי עסקים שבו היינו חברים…

האמת היא שברגע הראשון כעסתי. לא הבנתי למה הוא פוסל את האפשרות שאולי פעם אתעשר? אם לא מעבודה קשה, לא יכול להיות שאזכה בלוטו? לפחות אל תפריע לי לחלום… חוצפן…

המחשבה על העניין טרדה אותי, וימים רבים לאחר מכן ניסיתי להבין למה התכוון, עד שבשלב כלשהו זה הכה בי, ואני מאמין שגם הצלחתי, ולהלן תובנותיי:

אם בעבר הרחוק היה האדם זקוק בעיקר לכישורים גופניים על מנת להתקיים, היום הנסיבות השתנו מן הקצה אל הקצה, והתכונה החיונית על מנת שהאדם יוכל לשרוד את סבך המספרים שבתוכו הוא מתקיים מבלי להיות מנוצל באופן ברוטאלי, הפכה להיות תחכום ותפיסה מתמטית.
התרבות שלנו, שהשכילה לרסן את הכוח הגופני ואת שליטת בעלי הזרוע, לא השכילה להתייחס את הכסף כאל כוח – ולרסן גם את בעלי הממון בדיוק באותה מידה, ואף להיפך, אנשים בעלי יכולת כלכלית בלתי מוגבלת קיבלו יותר כבוד וקיבלו משאבים ככל שהיו עשירים…

 גילוי נאות : אני נמנה על למעלה מ 95 אחוז מהאוכלוסייה שאינם מצוידים ב IQ מתמטי מפותח, וישנם לא מעטים שנהנים מזה ומנצלים זאת בבוטות ובחסות החוק, מבלי שנהיה מסוגלים להתגונן. עם זאת, לאחר שסדרת הספרים "דברים שלא תשמע מהרופא שלך" שכתבתי הוכיחה שבלא מעט תחומים בחיים שלIQ  הרוחני חשיבות שאינה פחותה מזו של ה IQ  המתמטי – ומאחר ובעלי הIQ המתמטי הם אלו היחידים שקולם נשמע ודעתם מקובלת גם בתחומים בעלי משמעות גורלית בחיינו, מצאתי לנכון לכתוב את הדברים מזווית אחרת, על מנת להביא גם את אלו לראות את התמונה משני צדיה.

בתרבות המודרנית, ככל שלאדם כישורים מתמטיים מפותחים, גדלים סיכויו להתקיים באיכות חיים גבוהה יותר מבחינה כלכלית ולהיות מוגן מבחינה משפטית – ו… לא, בניגוד למה שמקובל להאמין, הוא לא חייב לעבוד קשה לשם כך. די בכך שהוא נולד עם הכישורים המתאימים.

חשוב להבין שלIQ יש פנים רבות מספור. ישנם אמנים, סופרים, מוזיקאים אנשי רוח פיזיקאים, כימאים, מהנדסים, מדענים, ובעלי מלאכה רבים ושונים שעושים את מלאכתם ברמה של גאונות, אך במידה וחסר להם התחכום החיוני על מנת להשתלב ולהיות מוגן בחברה בת זמננו, סיכוייהם להתקיים ברווחה קלושים…

הבנה תת-מודעת של חשיבות התכונה לדעת חשבון על מנת להגיע לביטחון כלכלי ולרווחה, גורמת לרבים מבני האדם לפתח ולטפח את ה IQ המתמטי של ילדיהם באופן אוטומטי כבר מגיל אפס. למעשה, רבים מן ההורים מלמדים את ילדיהם לספור ולחשב עוד לפני שלמדו לומר את שמם.

האנשים שמאחורי המספרים…

בעלי ה IQ המתמטי המפותח הם אנשים שמוגדרים "טובים עם מספרים". הם מסוגלים לספור לטווח רחוק, בעלי זיכרון טוב למספרים ויכולת עיבוד נתונים מתמטי.

אחוז בעלי הIQ  המתמטי המפותח בקרב האוכלוסייה הוא קטן מאד באופן יחסי, מן הסיבה שיכולת מופשטת זו התפתחה בשלב מאוחר באופן יחסי במהלך האבולוציה.

תכונה זו, העוברת בגנים ככל תכונה אחרת, מטבע הדברים, התפתחה יותר בתרבויות שבהן האקדמיה והלימוד מושרשים במהלך יותר דורות, מאשר בתרבויות פחות מפותחות מבחינה השכלתית. משמעות הדבר שבתרבויות המערב שבהן האקדמיה קיימת מזה דורות רבים, באופן טבעי יהיה אחוז בעלי ה IQ המתמטי המפותח גבוה באופן משמעותי מאשר בתרבויות שהחלו לפתח את ההשכלה בשלב מאוחר…

אדם ממוצע לא מסוגל להבין חשבון, ודי לבדוק את זה עם תלושי משכורת, חשבונות הפנסיה וחשבונות לתשלום של גופים כלכליים. עודף המספרים והחישובים מכניס למעלה מתשעים אחוז מן האוכלוסייה לערפול.

אז איך מודדים את מנת המשכל או מה שקרוי IQ…

ישנם סוגים רבים של אינטליגנציה, ואנשים רבים ניחנו בכישורים שונים זה מזה, וזה אחד הדברים היפים בעולמנו, אלא שסוגים שונים של אינטליגנציה מראש אינם נלקחים בחשבון במדידת הIQ   כפי שמקובל. האינטליגנציה הנמדדת במבחני IQ  היא אינטליגנציה הנחוצה לצורך ניצול אנשים והשתלטות על משאבים.

אם הIQ  אצל אדם ממוצע הוא 100, הרי שכל יחידה מעלה באופן משמעותי את יכולת הריכוז שלו, כך שאדם שיש לו IQ  101 לא חכם באחוז מזה שיש לו 100, אלא בהרבה יותר מזה. יכולת הריכוז שלו והראיה המופשטת שלו עשויים להיות פי כמה וכמה, וכך גם יכולתו לעשות בזה שימוש על מנת לתמרן את אלו שאינם מסוגלים להתמודד עם החישובים – ולנצל אותם…

כדאי שנהיה ערים לכך, שהאינטליגנציה מתפתחת בכיוון שאנו מפתחים אותה. בתרבות שבה אנו חיים, פיתוח האינטליגנציה המתמטית מגיל הילדות ולאורך כל השנים שבהן אנו מתחנכים בבית הספר ובאקדמיה, בא על חשבון אינטליגנציה רגשית. חוסר האיזון שנוצר בעקבות כך הופך אותנו לכאלו שחושבים במספרים ומנותקים מהרגש. דפוס זה, הוא הגורם לבעיות כלכליות וחברתיות רבות מספור בתרבות הקפיטליסטית חסרת המעצורים שבה אנו חיים.

באמצעות הענקת משמעות כה רבה להיבטים המספריים וטיפוח ה IQ המתמטי, גם במידה וקיים פוטנציאל לצמיחה רוחנית, תוך דיכויו והדחקתו, הופכת האוכלוסייה את עצמה לחלק ממערכת שבה ישנם יותר ויותר בעלי IQ מתמטי מפותח, שעיקר עיסוקם בעתיד יהיה הפקת קומבינות שמטרתן לדרוס כלכלית ולנצל עד תום באמצעות חוקים ומניפולציות של מספרים, את אלו שה IQ המתמטי שלהם פחות מפותח, ולדאוג שאלו יעבדו עבורם באמצעות ניירת ומניפולציות חשבוניות…

לפני שאתחיל לגעת בחסרונות השיטה הקפיטליסטית, המאפשרת לכל אדם להרוויח ללא שום מגבלה, אתוודה : גם אני נהנה מתרומתם של בעלי ה IQ המתמטי המפותח לאנושות ("תרומתם" במקרה זה הוא ביטוי להלל, אך זו אינה ההגדרה המדויקת מכיוון שזה למעשה לא בחינם J). לראיה, גם המחשב שעליו אני מקליד שורות אלו, המספק לי את הנוחות שבכתיבה, הוא פרי עמלם של אותם בעלי IQ מתמטי מפותח שעמלו קשות להמציא, לפתח ולייצר, ועדיין עמלים להקפיץ את האנושות שלב אחרי שלב בהתפתחות הטכנולוגית שבמובנים רבים משפרת גם את איכות חיי.

למעשה, האינטליגנציה המתמטית כה חשובה, שניתן לנכס לה כמעט את כל המהפכות שחלו בהתפתחות של האנושות… לולא אינטליגנציה זו, לא ניתן היה לקיים שבעה מיליארד בני אדם בעולם, כפי שהגענו עד הלום.

אף שה IQ מתמטי המפותח הוא תכונה חיובית ואף חיונית בתחומים רבים בחיי היומיום, כשהיא מנוצלת לרעה ומשמשת לגזל בחברה טכנולוגית וכלכלית חסרת מעצורים, היא הופכת לתכונה שלילית ואף הרסנית. בעולם הנשלט על ידי טייקונים מתמטיים, אין מקום לאנשים טובים. הכל הופך להיות מדוד במספרים ופרוט לפרוטות, והאדם הקטן שאינו מוצא את עצמו בסבך חישובים וניירת, מנוצל ללא מעצורים, והולך לעולמו ממחלות לב, מאירועים מוחיים ומשאר בעיות בריאותיות הנובעות בכך שהמערכת הקרדיו-וסקולרית שלו אינה עומדת בעומסים העצומים איתם הוא נאלץ להתמודד לאחר שטייקונים פוליטיים ועסקיים השתלטו על המשאבים החיוניים לקיומו באמצעות שליטה במספרים.

על אף ההישגים האדירים שאליהם הגיעה האנושות תחת הנהגת בעלי ה IQ המתמטי המפותח, לנוכח המצב הקשה שאליו הגיע העולם ומצבה הקשה של האנושות הנגלה לעינינו בעת האחרונה, אנו חייבים להכיר בכך ששלטון המופקד בידי בעלי ה IQ המתמטי, על כל הישגיו, יכול להיות מוצלח, כל עוד העולם מספק לנו שפע המאפשר לכולם להתקיים ברמת חיים סבירה. בזמנים קשים יותר, חוסר הרגישות והשחיתות המתלווה אליו גורמת סבל אנושי עצום, ולפיכך הוא אינו ראוי להתקיים במתכונתו. על מנת שהאנושות תוסיף להתקיים בכבוד, השלטון חייב להיות מרוסן – או לפחות להתקיים באיזון כלשהו עם IQ רוחני.

אין בדברי כדי לעשות הכללה. כמו בכל קבוצת אוכלוסייה, ישנם ביניהם גם אנשים צנועים וישרים. אמני שחמט לדוגמה… כפי שתבינו מקריאת המאמר. אם יש בו אצבע מאשימה, היא מופנית למובילי התרבות המושחתת, שהפאן הרגשי שלהם מנוון ומעוקר, ומתקיים בהם שילוב של תכונות כמו תחכום, כוחנות, תאוות בצע – ותכונות אחרות הבאות לידי ביטוי כשבעלי ה IQ המתמטי המפותח חולשים על עמדות מפתח ונוטלים לעצמם את הזכות ליהנות מכספי גזל ללא מעצורים בגיבויו של החוק, תוך דריסת מרבית בני האדם שהכישורים המתמטיים שלהם מפותחים פחות…

באמצעות כלכלנים ושליטה בחשבון, הטלת מיסים, תשלומים וחוזים שונים הערוכים ברמה של מורכבות שלמעלה מתשעים ושמונה אחוזים מהציבור אינם מסוגלים להבין או ליישם. הדברים מתומרנים במטרה אחת. למקסם את הרווחים (או לסחוט מהציבור את המקסימום האפשרי) בדרכים חוקיות, מוסריות יותר או מוסריות פחות…

הדרך הנוחה להבין את הבעייתיות היא להשוות בין ראיית חשבון לבין ראיית צבעים. אדם שאינו רואה צבעים הוא אדם שאינו מוכשר בחשבון, ואילו ככל שהוא מוכשר, אדם רואה יותר גוונים.

בוויכוח בין השניים האחד יטען שקיים צבע אדום – ואילו השני לא רואה, אלא שכאן, ראיית הצבעים היא מנת חלק של חלק קטן מהאוכלוסייה, המקבלת עיצומים כספיים מראשויות המס על צבעים שהיא לא רואה…

כמה מילים לגבי המושג "רואה חשבון".  האדם הנורמלי מסוגל לראות חשבון לטווח קצר ואינו מסוגל לראות חישובים לעומק. לשם כך קיים המקצוע "רואה חשבון" שהעוסק בו צריך להיות מסוגל לראות חשבון לעומק, על מנת לנהל את ספרי לקוחותיו ולייעץ להם כיצד לשרוד בסבך המיסים והתשלומים. לכן הצבת מכשולים מספריים, וביורוקרטיה כבדה בפני אדם ממוצע, דומה בעיניי להצבת מכשול בפני עיוור…

לנוכח תובנות אלו, אנו מבינים שהנטל המתמטי האדיר הכרוך בקיום היומיומי, דומה להצבת מכשול בפני עיוור. ומאחר ומרבית האוכלוסייה עיוורים במובן הזה, הם זקוקים לרואי חשבון והמערכת הכלכלית יכולה לנצל אותם ללא מגבלה.

בעלי ה IQ המתמטי המפותח שהפאן הרוחני שלהם מנוון ומעוקר, רואים הכול דרך מספרים. הם אינם רואים אנשים – כמו שגם אינם רואים ערכי טבע. הם הופכים אנשים לעבדים וטבע לנדל"ן ולמשאבים.

תכונה נוספת שמאפיינת את בעלי ה IQ המתמטי המפותח היא שהם אינם מוגבלים בתחומי תעסוקה. אין להם רגשות כלפי תחום העיסוק שלהם, ואין להם שום בעיה לעבור מתחום עיסוק אחד לתחום שונה גם אם זה בקיצוניות, או להחזיק במספר גדול של עסקים שאינם קשורים זה בזה בשום צורה, כאשר התנאי היחיד להחזקתם הוא רק העובדה שהם מכניסים כסף. כל עוד המספרים תואמים את האינטרס, הם ירגישו בבית בכל תחום.

מהצד השני, תמצאו שבעלי IQ רגשי מפותח, אמנים בעיקר, במקרים רבים ידבקו בתחום שאליו שהם מחוברים לעיתים עד כדי הפיכתו לתכלית חייהם, גם אם הוא איננו רווחי וגם אם הם חיים בחוסר כל.

בעלי ה IQ המתמטי המפותח מנהלים העומדים מאחורי מנגנונים כלכליים המכניסים רווחים עצומים מניצול הסביבה באמצעות האוכלוסייה שמתחתם. תמצאו ביניהם פוליטיקאים, משפטנים, פרופסורים, מדענים, מהנדסים, בנקאים, תעשיינים, רואי חשבון, יזמים, קבלנים, אנשי עסקים, מנכ"לים, כלכלנים, בעלי תפקידים בכירים במוסדות ובחברות, מעצבי דעת קהל, ושאר אותם העומדים בראש התרבות המערבית, הקפיטליסטית, החיים בבתי פאר ונהנים משררה – שהיא תוצר של השחתה שיטתית של הסביבה שמספקת לה חיים, בזמן שבעלי הIQ  המתמטי הפחות מפותח חיים באוהלים.

כל עסק חייב להיות מנוהל על ידי בעלי IQ מתמטי מפותח על מנת שחשבונותיו יהיו מאוזנים, אך הבעיה מתעוררת כשאין מגבלה על השכר ופערי השכר בין מנהליו, שהם העלי IQ מתמטי מפותח, מגיע לפי מאה מ"העובד הפשוט", מבלי שהדבר נתפס בעיניהם כקלוקל או מושחת.

התרבות שבה אנחנו חיים מעודדת אנשים לפתח את ה IQ מתמטי ומתגמלת אותם ביד רחבה.

כישרונות מתמטיים נחטפים על ידי מוסדות השלטון, לאייש עמדות בכירות ברשויות המס. בדרך זו, ניתן לחלוב את האוכלוסייה החלשה, שמרביתה בעצם לא מסוגלים להבין את המערכת הכלכלית אליה הם מחוברים, הבנויה על מודלים מתמטיים ועבודת ניירת הדורשת יכולת ביורוקרטית שאיננה מנת חלקם.

באמצעות מערכת מיסוי מורכבת ומסובכת, שמעטים הם העצמאים ובעלי המקצועות החופשיים המסוגלים להבין אותה באופן שיאפשר להם לשרוד אותה ולחיות איתה חיי רווחה, מנצלים עד תום את האזרח, החי בחרדה קיומית וחושש אפילו לעמוד על זכויותיו שמא ייאלץ להתמודד עם המערכת באופן שיגרום לו יותר נזק מאשר תועלת.

זאת אומרת שפקיד המס, שהוא במקרים רבים כלכלן בכישוריו ובהכשרתו, עומד מול נישום – שהוא אחד שעושים לו טובה שנותנים לו לנשום, ומעניש אותו בחומרה על כך שהוא לא מנהל את ספריו כשורה, אבל הנישום לא מסוגל להבין את השיטה, ואינו מספיק מתוחכם כדי לפעול במסגרת החוק, מאחר ואת חובותיו הוא נדרש לשלם אחד לאחר, אבל חלק גדול מזכויותיו הוא מנוע מלהבין ולקבל, בין אם באופן מכוון ובין אם המגבלה המנטאלית, הוא נמצא בקריסה מתמשכת.

מאחר והמס שהאזרח משלם גבוהה באופן שאינו מאפשר להתקיים אלא אם הנישום יודע לעמוד על זכויותיו ולקבל את כל ההחזרים המגיעים לו במסגרת החוק, הרי שגם אם יעשה את כל המאמצים לא יוכל לפעול בהתאם לדרישות המערכת ממנו. אם ישלם את המס הנדרש ממנו בחוק מבלי שידע לעמוד על מלוא זכויותיו, הוא נדון לחיי עוני ואף למצבים כמו פשיטת יד ורגל. למעשה, המורכבות הנדרשת בניהול עסק באופן שישרוד את מערכת המס ויאפשר לבעליו קיום בכבוד, באופן אוטומטי הופכת כל עצמאי שנמנה עם "האזרח הקטן", לעבריין שאפשר לעכל את כספו ואת נכסיו. השאלה אם הוא יואשם או לא, תלויה במזלו, ובמקרים מסוימים ברצונה של המערכת או של העומדים בראשה לבצע בו לינץ' כלכלי.

בעבר הרחוק, בימים שבהם עולמנו היה יותר רוחני, מן הסתם היו בני האדם נחרדים רק מהניסיון לחשוב על חיים ברמת הסטרס שבה האדם המודרני נאלץ להתקיים. מה שקורה היום היה מוגדר אז כעושק רבתי. היום, העושק הפך להיות במסגרת החוק ומפרנס בשפע מנגנון מסואב ומושחת, שחלק משמעותי ממנו גם אחראי על החוק. לפיכך הפך לגיטימי, וחלק מהאנשים אף רואים בו את קודש הקודשים. האזרחים שומרי החוק המוכנים להילחם למענו, הם הנכס החשוב ביותר של הממשלה הבוזזת. (אני לא מדבר על אנרכיה, אלא על צייתנות עיוורת לחוק היבש – ראה דוגמה במאמר על רמזורים…).

חמלה איננה הצד החזק של בעלי ה IQ המתמטי המפותח. במידה וההכנסות פוחתות באחוז או בשניים, אין להם בעיה לפטר 800 עובדים, ולפעמים גם הרבה יותר מזה כדי "למזער את הנזק"… הם מסוגלים לנצל בצורה חסרת אבחנה משאבים ואנשים, ולאגור סכומי כסף בלתי נדלים תוך התעלמות מסבלם של אחרים, שאינם בעלי כישורים לעשות רווחים בתרבות התעשייתית המורכבת שבה אנו חיים. הכול לגיטימי לפי הדוקטרינה הקפיטליסטית. הכול חוקי – והכול סבבה.

אין להם שום בעיה למשוך מהעסק שכר של 150.000 ש"ח בחודש, ולקנות עסקים ונכסים ממש כאילו שהם חיים על לוח של משחק מונופול, בזמן שלעובדיהם ישלמו משכורת רעב ועוד יתווכחו איתם על כל שקל בהוצאות הנסיעה…

תוך מימוש לא מרוסן של שאיפה חסרת מעצורים, אף שהחברה שלהם מגלגלת הון, הם יעסיקו ספקים תחת טרור כלכלי, ידחו את תשלומיהם עד כמה שאפשר בטווח לא הגיוני לכאורה, הגם שאשראי כזה גורם לספקים נזק, ועלול לתרום משמעותית לחוסר יציבות של המערכת כולה.

שיטת השוטף פלוס הממחישה את התפתחות ניצול הכוח ואת הכשל המוסרי של הקפיטליזם החזירי. הלחץ על המגזר היצרני ונותני השירותים הולך וגדל, ככל שמספר הימים שאחרי הפלוס גדל. השיטה  שהחלה בתשלום "שוטף" : ששולם בסוף חודש, הפך במהירה ל שוטף + 30 , ולאחר מכן שוטף + 45, שוטף + 60, שוטף + 90 וכן הלאה – כמובן בתלוי בעוצמה שיש למזמין ובמצוקה של מספק השירות. כל זמן שזה נעשה "בהסכמה" (שלא לומר מחוסר ברירה…) הכול לגיטימי…

בתרבות שחרטה על דגלה ערכים מעוותים של עושר ונהנתנות, "האדם הקטן" או – "הפרולטריון", מנוצל בברוטאליות. כל מי שמסוגל, לוקח חלק בחגיגה חסרת המעצורים (בנקים, תאגידים, שלטון, מערכת בריאות, מערכת משפט – וכדומה…). כתוצאה מכך, הפרולטריון עובר לחיות במצב של הישרדות, שאף הוא הולך ומידרדר במדרון חלקלק. ככל שהוא מנוצל, הסטרס שבו הולך וגדל. ניצול זה מתקיים במסגרת החוק, מאחר וגם המחוקקים וגם מערכת המשפט שותפים לחגיגה על כספי הציבור, חוסר אונים וזעם עצור, גורמים לפנייתם של חלק גדול מהציבור לוונדליזם, או למקהי תחושות כמו סיגריות, סמים ואלכוהול, הפוגעים בבריאותם ובתפקודם…

לאדם כמוני קשה להסביר את התופעה של השאיפה המתמדת לעוד כסף שמאפיינת את בעלי ה IQ המתמטי המפותח, ולא משנה כמה שיש להם ועל חשבון מי או מה זה בא. עשיית רווחים דורסנית הופכת עבורם להיות מהות הקיום. בסופו שלך דבר, חינוך קפיטליסטי, חלומות על עושר והגנה בחוק הביאו אותם להאמין שהכול מגיע להם, ואלו שמתחתיהם בסולם ה IQ המתמטי, נמצאים בעולם כדי לשרת אותם ולעבוד עד כלות כדי שהם יוכלו להוסיף להתעשר, לשפץ לשכות או להחליף את השטיחים ביאכטה, בזמן שהמשק באבטלה ושכר המינימום מאלץ אנשים עובדים לחפש בפחים מה ללבוש או לאכול – או לעבוד עד קצה גבול היכולת כדי להישרד.

התוצאה של מציאות כזו היא, שלמעטים יש איכות חיים גבוהה מבחינה כלכלית, אבל בפועל, איכות החיים של החברה כולה מידרדרת במהירות, מכיוון שבסביבה שבה הם חיים עולה בהתמדה רמת המתח, התחלואים, הוונדליזם, הסבל והפשיעה על מנת לשרוד.

חברות הסלולר המנוהלות על ידי בעלי IQ מתמטי מפותח, מוכרות מכשירים במחיר מופקע תמורת "מסלול" שבו הן מחזיקות מאות אלפי לקוחות שבויים באמצעות הסכמים, וכופות עליהם עליות מחירים ללא יכולת לערער או לעזוב את החברה, אלא אם ישלמו את מחירו המופקע של המכשיר.

מדוע זו טעות???

כשהמשק מתכווץ, חייבים כל מרכיביו לשאת בנטל ולקחת חלק בירידה של האוכלוסייה כולה ברמת החיים, על מנת שהירידה ברמת החיים הכללית תהיה יציבה.

במידה והתאגיד לא היה מעלה את מחירי השירות ייתכן שהיה מרוויח מעט פחות, וייתכן גם שלא, מכיוון שעליית מחירים מכניסה חלק גדול מהלקוחות לכלכלת חירום ולכן ישתמש פחות ככל האפשר בסלולארי.

תאגידים המעלים את מחירי השירות שלהם ללא מתן אפשרות ללקוחותיהן להתנתק בתגובה, אף שהם מוגנים בחוקים, גורמים לפגיעה בכלכלה, תוך שהם מוסיפים לפגיעה ברמת החיים של חלק גדול מהאוכלוסייה. כך, תאגידים ושאר בעלי הגישה לכיסו של הפרולטריון, למעשה מפרידים את עצמם מהחברה.

התוצאות הן עלייה מתמדת בפער בין המעמדות, הגדלת התסיסה והתרחבות מתמדת של מעגל העוני. כל אלו מתאפשרים בזכות הכלכלה המודרנית, בשילוב הטכנולוגיה והכלים המאפשרים ניצול יעיל יותר של משאבים, ובמילים אחרות, ניצול והשחתה שיטתית של הסביבה, חיסול המשאבים, הכחדת המגוון הביולוגי ומרקם החיים – וזיהום הסביבה תוך הרס ועיקור כדור הארץ ללא כל נקיפות מצפון או רגשות אשם. האחראיים לניצול הסביבה ללא הגבלה ו/או תכנון לטווח ארוך, מקבלים לגיטימציה מלאה מהחוק היבש, והם אף זוכים לכבוד וליוקרה.

בעלי ה IQ המתמטי המפותח הם אלו הרואים בחוק היבש את קודש הקודשים, מצייתים לו ללא עוררין, וילחמו בחורמה נגד כל מי שנחשב למפר חוק, למרות שבבחינה אובייקטיבית ברור שהחוק אינו מוחלט. חלק גדול מהחוקים מחוקק על ידי אנשי דת, חלק בידי בורים וחלק ביוזמת לוביסטים, שהם אנשי שיווק של תאגידים, המשפיעים על המחוקקים מתוך אינטרסים כלכליים, בלי שום קשר לאם זה נכון או לא – או עד כמה שזה מזיק… תוכלו למצוא אינספור דוגמאות לחוקים אנטי אקולוגיים, חוקים אנאכרוניסטיים, חוקים סקטוריאליים מפלים ורבים אחרים, שהאזרחים נאלצים לציית להם אף שחוקקו בגלל איוולת או שחיתות.

תכונה מפתיעה של בעלי ה IQ  המתמטי המפותח, היא הצייתנות לסמכות.

מפתיעה, מכיוון שהיינו מצפים מאנשים בעלי IQ מתמטי מפותח שיהיו בעלי חשיבה עצמאית, אך מסתבר – לפחות כך מניסיון החיים שלי, שככל שאדם ניחן ב IQ המתמטי גבוה יותר, הוא יותר צייתן וממושמע.

על מנת להמחיש נקודה זו, ניקח כדוגמה את העם הגרמני, הנחשב  למשכיל ומפותח מבחינה טכנולוגית ובעל אינטליגנציה גבוהה.

למעט אם נשתמש במורכבות הפסיכולוגית המובילה לצייתנות עד הסוף המר כתכונה ההולכת בד בבד עם מנת המשכל, אין אפשרות להסביר את זוועות השואה ביהודי אירופה שביצע העם הגרמני, שגם יצא כאיש אחד למלחמה לכבוש את העולם, ואת ההליכה שלו כאיש אחד אחרי מנהיג שגרם כל כך הרבה נזק, סבל וכאב לעולם כולו.

בחיי הפרטיים, בעבר כתבתי ספר בשם "דברים שלא תשמע מהרופא שלך" המסביר את מחלות החניכיים הנפוצות כתוצאה של שתייה חמה ואכילת מזון חם.

דווקא האנשים הפשוטים נטו לקבל מידע כל כך ברור זה כמובן מאליו מרגע שנחשפו אליו, וכך הצליחו באמצעות מניעה לרפא את עצמם, בעוד בעלי ההשכלה שאיתם התעמתי, היו חייבים תוצאות של מחקרים ממסדיים על מנת לקבל אמת פשוטה זאת כעובדה…

אותה צייתנות של בעלי ה IQ המתמטי המפותח והקושי הרב שלהם לקבל השקפת עולם שונה מזו המוכתבת להם מבעלי סמכויות, באה לידי ביטוי גם היום, והפעם בהקשר לשואה מסוג אחר, לא פחות חמורה, העלולה לחסל את האנושות ויחד איתה את החיים המפותחים על פני כדור הארץ : שואה אקולוגית – והתכחשות של מדענים להשפעת האדם על שינויי אקלים ועל זיהום כדור הארץ.

נושאים כמו ריבוי האוכלוסייה הנתמכים על ידי ממסדים רבים ושונים למרות הנזק הסביבתי העצום. חברות הדלק שתוצרתן היא הגורם העיקרי לזיהום האוויר, היבשה והים, מאמצות מוסדות מחקר יוקרתיים, ומממנות בסכומי עתק מחקרים שתוצאותיהם הרצויות כמובן הוכתבו מראש, ומטרתם לפטור אותם מאחריות ולגרום לכך שצריכת הנפט והדלק תימשך ללא התנגדות, אינם מהווים בעיה…

מאחר ובעלי ה IQ המתמטי המפותח הנמצאים מתחתם זקוקים להוכחה מדעית כדי להתייחס למידע כאל עובדה, יוצא שדווקא אלו שמשפעים על דעת הקהל, הם אלו שיילחמו עד חורמה בכל מי שינסה לטעון שריבוי האוכלוסייה והנפט והבנזין אחראים לחלק משמעותי מהשינויים שעובר כדור הארץ.

מאחר וחלק גדול מן המוסדות האקדמיים ממומנים על ידי תאגידים, תעשיות ובעלי הון המזרימים להם את החמצן החיוני לקיומם, רבים מן המחקרים המוגדרים "מדעיים" המכוונית את תודעת הציבור ועל פיהם אנשים מנהלים את חייהם, נערכים כאשר התוצאה מוגדרת מראש – ומנחה את המחקר מתוך מטרות כלכליות. מחקרים שאינם משרתים אינטרסים כלכליים לא יקבלו אישורים ותמיכה, ואף מסכנים את המשך הקריירה של סטודנטים המבקשים לחקור נושאים שאינם "פוליטיקלי קורקט".

גם כשמדובר בתחום הבריאות המצב דומה. חברות התרופות והציוד הרפואי מאמצות מוסדות מחקר ומכוונות מחקרים באופן שהתוצאות יתאימו לעידוד המכירות של המוצרים שהן מייצרות, ולשמר את המונופול, גם אם זה בא על חשבון פגיעה בבריאות הציבור, שבתרבות כלכלית דורסנית, הופכת להיות משאב כלכלי ותו לוא. מעצבי דעת הקהל, שנמנים מן הסתם עם בעלי ה  IQהמתמטי המפותח, ביניהם רופאים ומומחים אחרים, מחרפים את נפשם להגן על ממצאי מכוני המחקר, וסוללים את הדרך להתעשרות חברות התרופות שהפכו להיות התעשייה השנייה בגודלה בעולם, הגם כאשר התרופות גורמות נזק ובמקרים רבים מיותרות….

הספר "דברים שלא תשמע מהרופא שלך", שכתבתי על אודות ריפוי טבעי למחלות החניכיים, מלמד רבות על כך שבעלי הIQ  המתמטי המפותח הם אלו שלא היו מוכנים לקבל עובדות ברורות עד כאב, רק מכיוון שלא אושרו על ידי סמכות ולא עברו את מחסום המחקר המדעי. התעלמות מוחלטת וסינון המידע על ידי התקשורת, נובעים אף הם מכך שבעלי העמדות הבכירות בתקשורת, עורכים, מפיקים ומקבלי החלטות, נמנים על בעלי ה IQ המתמטי המפותח, הם אנשים צייתנים ומסודרים שאינם עושים צעד מבלי שיש  להם אישור מגוף מוסמך.

במקרה הזה, אלו שהרוויחו, הם דווקא בעלי ה IQ הרוחני יותר מפותח, אף כי מעטים מהם, מכיוון שהמידע לא הגיע אל הציבור הרחב…

ייתכן שההליכה בתלם וחוסר מרדנות, נובע מכך ששנים רבות של חינוך ולימודים, מביאות את האדם לאמון מוחלט בסמכויות שמעליו, ובתפיסות העולם שעליהן חונך. גם לתגמול שהאדם מקבל מהמערכת, ישנה השפעה על הקיבעון, שכן, הפחד משינוי ומפגיעה ברמת החיים מהווה סיבה נוספת לצייתנות ולהליכה בתלם.

אנחנו נמצאים כרגע במקום נוח בהיסטוריה של המין האנושי ושל כדור הארץ, ונוח לנו להאמין או לשכנע את עצמנו שכלום לא ישתנה – ואם כבר ישתנה, זה לא קשור להתנהגות שלנו…

מלכת הולנד אמרה כבר בשנות השמונים של המאה הקודמת, שרמת חיים גבוהה פוגעת בסביבה.

זו הייתה קרן אור במערה חשוכה של תרבות שנמצאת בשלבים מתקדמים של הרס עצמי – וחיה בהכחשה מוחלטת. אלו שהם בעלי רמת החיים הגבוהה, המשפעים על דעת הקהל, מנסים להתעלם מן המציאות בכל אמצעי, על מנת שלא לחוש אשמה בנוגע באחריות למצבה של הסביבה, ולמנוע מן הנושא לעלות על סדר היום הציבורי.

השלמה עם העובדה שאנחנו האחראיים להתחממות הגלובאלית, שאגב, היא במצב הרבה יותר חמור ממה שאנחנו מבינים, תאלץ את האדם לשנות באופן מיידי את דרך החשיבה, את אורח החיים, את דפוסי ההתנהגות – ו… כן. להוריד את רמת החיים באופן דראסטי, על מנת למזער את הפגיעה בסביבה…

מרבית האנשים, בעיקר אלו החיים ברמת חיים גבוהה – שהם מן הסתם בעלי ה IQ המתמטי המפותח, פשוט לא מוכנים לזה, ולכן ההתנגדות לשינוי היא חלק טבעי בהתנהגותם.

ביורוקרטיה וIQ  מתמטי

ניהול זמן

בגלל יתרון מובנה בעניינים ביורוקרטים וחשבונאיים, בעלי ה IQ המתמטי נהנים מפנאי ויכולים לחיות חיי רווחה, בזמן שאנשים שה IQ המתמטי שלהם אינו מפותח, סובבים בסבך הביורוקרטיה וההתחשבנות ללא מוצא…

קיומו של כל אדם כרוך בכמות עצומה של ניהול ניירת. פספסת טופס ? פתחת פתח לאיבוד חלק מזכויותיך – או שנתת לתאגיד זה או אחר אפשרות להימנע ממילוי מחויבויותיו כלפיך.

באופן זה, אם ה IQ המתמטי שלך לא מפותח דיו כדי לשרוד בג'ונגל האורבאני, במקום ליהנות מזכויות שמגיעות לך באופן טבעי, אתה עלול למצוא את עצמך מסתובב במעגלים או מוותר על זכויותיך בחוסר אונים…

בעלי התפקידים הבכירים חולשים על הקופה הציבורית, לוקחים לעצמם כמה שהם חושבים שמגיע להם. את השאר מחלקים בין האחרים…

על מנת למנוע מהומות התקשורת משדרת "עסקים כרגיל", השכר הממוצע במשק גבוה והאזרחים חיים ברווחה…

סטטיסטיקה מעוות את השכר הממוצע למטרות הרגעת הציבור

כשהמנכ"ל מרוויח 200.000  ש"ח ומאה עובדים מרוויחים בממוצע 4.000  ש"ח כל אחד, הרי שסטטיסטית, השכר הממוצע הוא קרוב ל6.000 ₪. רוב בני האדם המקבלים את המידע מהתקשורת מאמינים שהמצב טוב ורק אצלם אולי לא משהו, אבל תחשיב מעוות זה לא משקף את המציאות שבה חיים הרוב המכריע של בני האדם…

לרוע המזל, שינוי לא יקרה כל עוד בעלי ההשפעה, מתוקף זה שהם אלו שקולם נשמע, ניחנים באינטליגנציה הלא מתאימה ובאינטרס למנוע כל שינוי שיפגע במערכת הניצול המשוכללת שהם נהנים מתוצרתה.

חייבים

קישורים :

http://www.nrg.co.il/online/29/ART2/194/239.html

http://www.youtube.com/watch?v=YDI9GHauE34

כסף זה אופי

בתוך עשור: מספר מטופלי הרווחה כמעט הוכפל

באופן עקרוני, הדיאלוג ביניהם נראה כאילו שהשתיים מדברים בשפות שונות. האחד מדבר בשפה שמעבר לכישורים המתמטיים הבסיסיים שבזכותם הוא הגיע למשרתו, הוא גם נשלח על ידי המדינה להשתלמויות ומוסיף ומפתח את כישוריו, והשני, שורד, הנאלץ לרכז את כל האנרגיה שלו בעבודה קשה, ועולם המושגים שלו מרוכז בהישרדות בשוק עבודה תחרותי תובעני…

היום זה נכון להיום. בתהליך המהיר של שינויים שעובר המין האנושי, סביר להניח שיתרון זה לא יימשך זמן רב, מאחר ולשינוי הזה באורח החיים יש לא מעט השלכות על מצבו הבריאותי של האדם. למרות היתרונות הרבים, חיסרון גדול הוא שככל שבני האדם משקיעים יותר אנרגיה במרוץ לפיתוח הצד המתמטי באישיותם או לעבודה עם מספרים, נותרת להם פחות אנרגיה לפתח את הכישורים הגופניים. כתוצאה מכך, חלק גדול מהאוכלוסייה מתקיים בתהליך מתמיד של היחלשות, וסובל ממחלות ומתסמינים שונים הקשורים בניוון, הפוגעים קשות באיכות החיים ובהמשכיות. משמעות הדבר שאנחנו אולי נעשים חכמים יותר והחיים שלנו נוחים יותר, אבל במקביל – פחות בריאים…

הפרדוכס הכלכלי  למה הכלכלה מתמוטטת…

ככל שיותר אנשים לומדים מחשבים, המחשוב מתפתח במהירות גדולה יותר…
ככל שיותר אנשים לומדים כימיה, הכימיה מתפתחת במהירות גדולה יותר.
ככל שיותר אנשים לומדים אווירונאוטיקה, האווירונאוטיקה מתפתחת במהירות גדולה יותר…
בשנים האחרונות, לימודי הכלכלה הפכו ללהיט החם במכללות ובאוניברסיטאות ברחבי העולם.
לפי אותו מודל, כשכל סטודנט שלישי לומד כלכלה, היית מצפה שהכלכלה תתפתח – אבל….
למרות שיותר ויותר בני אדם לומדים כלכלה, אנו מוצאים שתהליך ההתפוררות של הכלכלה מואץ, ומה שצומח זה בעיקר העוני והסבל האנושי.

לכאורה פרדוקס – והסיבה לכך:

חוק היסוד במשוואה שבין סביבה לכלכלה, הוא שעל מנת לקיים כלכלה עשירה, נחוצה סביבה אורגנית עשירה. סביבה דלה או מנוצלת לא תוכל לקיים כלכלה.
לכן, אני מאמין שכלכלן אמיתי חייב להיות קודם כל לוחם למען הסביבה, מתוך מודעות לחשיבות של שימור המשאבים לקיום כלכלה ארוכת טווח וברת תוחלת.
כלכלה המושתתת על ניצול חסר מעצורים של משאבים ואינה מביאה מביא בחשבון נזק סביבתי שהיא עצמה גורמת, מושחתת בעיניי – וחסרת תוחלת (ראה יחסה של ארצות הברית לאמנת קיוטו – ואסונות הטבע הרבים הפוקדים אותה, שהם תוצאה מהשינויים במזג האוויר כתוצאה מן הנזק הסביבתי הנגרם מתיעוש יתר…).

בוודאי תשאל את עצמך לאן אם כן מופנית האנרגיה העצומה של לומדי הכלכלה???

לפיתוח שיטות מתוחכמות לניצול האזרח הקטן העובד לפרנסתו ולהפכו לעבד. לגזל… למיסוי… לביזה בחסות החוק, למניפולציות וליצירת חישובים אינסופיים שיגרמו לו לעבוד יותר קשה – ויותירו אותו על הקצה מבחינה כלכלית.

האדם במדינה זו מתחנך להרגשה, שאין קשר בין כשרונו, יכולתו, מאמציו והישגיו בעבודה – מזה, ובין התגמול שהוא מקבל – מזה. הוא מרגיש שלא הפעילות הכלכלית הכשרה – בין בעבודה פיסית או משרדית, בין במסחר, בין בפקידות, בין במקצוע חופשי וכד' – היא הבסיס להצלחה, אלא טובת-ההנאה שאפשר להשיגה ע"י השתלבות בשחיתות הכללית ובמנגנון הפרוטקציות המפלגתיות וההסתדרותיות – ומכאן רק צעד אחד אל המעילה והשוחד. חברת-השנור, חברה הנתמכת, מאבדת את קנה-המידה המוסרי לגבי ההתנהגות הכלכלית-חברתית, ככל פילגש מוחזקת המאבדת את התחושה המוסרית"

(מתוך "רציתי לשאול אותך פרופ' ליבוביץ", הוצ' כתר, עמ' 449)

למה אני לא מצביע גם בבחירות האלו…

לפני חודש קישרתי תמונה ושאלתי את חברי מי רואה את העיוות…

אף אחד לא הגיב כפי שציפיתי…

ובכן חברים, בצילום שקישרתי רואים את "בית הטיל" או "בית המפרש", תקראו לזה איך שאתם רוצים, קריית הממשלה, בניין מפואר, כולו אומר הוד והדר, תפארת ארכיטקטונית שעלתה מאות מיליונים, עבור פקידי המדינה.

בדיוק כמו שנראה המגדל, נראים המשכורות של אותם פקידים. המדינה מתקיימת בבועה, מבזבזת ללא רסן וכשחסר כסף לממן את ההתפרעויות, מחוקקים חוק או שמחליטים לאכוף איזשהו חוק מיותר ומכניסים את הכסף לכיסי האזרחים…