מודעות ותודעה

מודעות מול תודעה

מודעות מול תודעה

על אף שבשפה העברית צמד המילים מודעות ותודעה דומה באופן מטעה, הרי שיש ביניהן הבדלים משמעותיים, עליהם חשוב לעמוד לפני שאנו ממשיכים במסע הרוחני.
באנגלית, לדוגמה, שני המושגים מבוטאים על ידי מילים בעלות צליל שונה לחלוטין.
תודעה = Consciousness בעוד שמודעות = Awareness

על מנת לרדת לעומקו של ההבדל בין המושגים, עלינו לראות בתודעה – שאנו מכנים גם בשם ‘הכרה‘, מעין לוח שבו נחקק המידע שאנו קולטים. המידע נשמר בתודעה – או נמחק ממנה בהתאם למשמעותו וחשיבותו עבורנו, ובהתאם לגישה של כל אדם לגבי סוגים אלו או אחרים של מידע.
בדומה למחשב, התודעה מקבלת מידע במצבים של יש או אין. או שאנו יודעים או שלא. זה קיים אצלנו בתודעה, אבל איננו איננו רואים לעומק – ואיננו חושבים יותר מדי.

בהתאם לעיצוב התודעה נבנית אישיותו של כל אדם ונקבעים דפוסי חשיבתו, גישתו, אופן התנהגותו, תפיסת עולמו, רגישותו, תחושותיו ותגובותיו כלפי כל גורם בחייו.

מכיוון שהתודעה היא הגורם המכוון את התנהגותו של כל אדם, בתרבות כוחנית הבנויה על יסודות כלכליים חסרי מעצורים, גורמים רבים – בעלי אינטרסים וכוח, נאבקים על השליטה בתודעה הקולקטיבית – ועל האפשרות לעצב ולתכנת אותה בדרכים שונות, במטרה ליצור מאגר גדול ככל האפשר של בני אדם שיהוו תומכים, צרכנים, יצרנים, עבדים – או כל סוג אחר של משאב אנושי הנחוץ למערכת.

קיבוע התודעה על ידי גורמים ממסדיים ואינטרסנטיים, מאפשר את יצירת המשאב היקר מכל – המשאב האנושי. זה המאמין ומוכן לשלם את מרבית הכנסתו למסים, ולהילחם למען עקרונות, אמונות וערכים המקובעים בתודעתו. המאבקים האידאולוגיים בעולם כולו, נובעים מן הצורך של קבוצה זו או אחרת, להוכיח שהדרך שבה הם מעוצבים להאמין היא הדרך הנכונה.

את התודעה מעצבים באמצעות הכוונת תחושות תוך טיפוח תחושות ודיכוי תחושות כלפי גורמים וגירויים שונים, בתהליך של הטמעת מידע המתמשך לאורך כל החיים.
בעיצוב התודעה של האדם שותפים גורמים רבים, כמו: בית, חברה, תקשורת, ממשל, מערכת חינוך, מערכות הסברה, מנגנוני אכיפה, דת, מסורת, חוק, גורמי תעשייה, פרסום, יחסי ציבור – וגורמים רבים אחרים בעלי כוח ואינטרסים, לכל יחד מהם יש עניין ליצור חלק מהאדם הנורמלי…

עיצוב תודעת בני האדם נעשה מתוך מניעים סובייקטיביים, בעיקר דתיים, כלכליים או פוליטיים, ובמקרים רבים שילובים שונים שלהם.

שנים ארוכות ורבות של הוויה בתרבות שאינה חוסכת במאמצים ובמשאבים להטמיע בנתיניה השקפות עולם, אמונות וערכים סובייקטיביים המוטמעים ומוטבעים עמוק בתודעתם, יוצרות אוכלוסיה מקובעת עם דפוסי חשיבה סטטיים וקשים לשינוי.
מסיבה זו על פי רוב, תודעתו של אדם בוגר, יציבה ומקובעת (מה שאנו מכנים ‘שמרן’).

באופן פראדוקסלי, ככל שהאדם מתורבת יותר ומלומד יותר, בשל האינטנסיביות של הטמעת המידע, הערכים שהושרשו במסגרת החינוך שקיבל והאמון שלו במערכת, תודעתו מקובעת יותר – וקשה יותר לשינוי.

הקושי לשנות תודעה…

תודעתו של כל אדם מקובעת בתוך דפוסי חשיבה מובנים, שאינם מאפשרים לו להרחיק אל מעבר להם.
על מנת להיווכח בדפוסים אלו, נסה לומר משפט שיהיה מורכב מעשר מילים שאין ביניהן שום קשר. מהר מאד תגלה את הקושי העצום בביצוע פעולה זו שנראית פשוטה לכאורה. תגלה שמילה מובילה למילה דרך דימוי משותף או מכנה משותף אחר. קושי זה נובע מהקיבעון בדפוסים החרוטים עמוק בתודעה.
למעשה, הדפוסים כה שולטים בתודעתנו, שמידע הנוגד את דפוסי החשיבה, נדחה באופן אוטומטי, ומכיוון שהוא אינו מתיישב עם הדפוסים, נתקשה לזכור או “לעכל” אותו.

מסיבה זו, כשמדובר בסדרת הספרים “דברים שלא תשמע מהרופא שלך”, אני ממליץ לקרוא את הספרים מספר פעמים, באופן שיצור בתודעה דפוסים חדשים.

התודעה עלולה להיות כה מקובעת, שכאשר אין מוכנות לשינוי, מידע הנוגד את הדפוסים שבה, כתוצאה משינויים קיצוניים בתבנית האנרגיה, עלול להביא לזעזועים ולמשברים המתבטאים במקרים רבים בעייפות, בכאבי ראש, בתופעות פיזיולוגיות כמו בחילה, בהפרעות תפקודיות שאנו מגדירים כמחלות שונות (ראה “מחלות אוטו-אימוניות” בספר “(י)סודות הבריאה”, ובמקרים קיצוניים אפילו באירוע מוחי או באירוע לב.
במקרים בהם המידע מתקבל באהבה, השינויים בתודעה ובדפוסי החשיבה עשויים להביא לצמיחה רוחנית העשויה לשפר באופן משמעותי את איכות החיים ואת מצבו הבריאותי של הגוף.

המודעות, לעומת זאת, היא מושג הכרוך בהיבטים רוחניים, בהם קיים הממד השלישי (ממד העומק)…

המודעות, היא מצב של שינויים עמוקים בדפוסי החשיבה, המאפשרים לנו לשנות את אורח חיינו מתוך הבנה.

ישנם סוגים שונים ורבים של מודעות, ומטבע הדברים, כל גוף, ארגון או מדינה, משקיעים כדי לטפח את המודעות של נתיניהם, על מנת להפיק מעבודתם את המירב. ישנה מודעות דתית, מודעות לאומית, מודעות סביבתית, מודעות כלכלית, ורבות אחרות, שיש מי שדואג לטפח מתוך עניין.


למה מודעות אובייקטיבית…?

כדי לשמור על שלמותך בתרבות כלכלית שמנסה לפרק אותך לגורמים לצורך ניצול האנרגיה שלך, יש דברים רבים שחשוב שתהיה מודע להם.
רמה גבוהה של מודעות וערנות, תאפשר לקיים אורח חיים שיפחית את פוטנציאל הסבל למינימום.

תודעת כולנו נתונה לשליטתם של מעצבי חשיבה (דעת-קהל), בעלי סמכויות ודמויות איתן אנו מזדהים, בהם אנו מעוצבים להאמין ולבטוח.
משום כך, אורח החיים שאנו נוהגים הוא ללא שמץ של מודעות, בהתאם לעיצוב התודעה שאנו עוברים במהלך החיים על ידי גופים פוליטיים, כלכלים, דתיים או תעשייתיים.
מודעות מעניקה לך את הכוח להשתנות – ואת היכולת לוותר על גורמים שונים שאתה לומד להבין את נזקם ככל שהמודעות מתפתחת, על מנת להתקיים בהרמוניה טובה יותר עם גופך ועם סביבתו.

מודעות אובייקטיבית היא מודעות שאינה מונעת מאינטרסים.

זו תובנה שתאפשר לך לראות את החיים והמציאות מנקודת מבט אובייקטיבית, ולהבין תופעות רבות באופן שיאפשר לנו לנהל את חיינו בדרך ישרה.

מאחורי כל סוג של טיפוח מודעות, מתוך אינטרס או מניעים אנוכיים, ישנו יסוד המבדיל בין בני האדם, על מנת ליצור כוח פוליטי.
יסוד זה הופך כל תורה רוחנית הקיימת היום לתורת גזע, היוצרת אפליות, מלחמות, אלימות, שנאה, קנאות וגורמים שליליים רבים אחרים.

בהיבט הכלכלי, ממשלות מעלות את יוקר המחיה באמצעות הטלת מסים, תאגידים ובעלי כוח מטפחים תרבות צרכנית בזבזנית, על מנת לנצל את האנרגיה של האדם ללא אבחנה.

לחיים בעולם קפיטליסטי ותעשייתי ישנם לא מעט יתרונות, אך על מנת שתהיה מסוגל לשמור על שלמותך ולהימנע מסבל ומחולי ככל שאפשר, מחובתך להיות מודע לחסרונות שבהם.

כאשר הגורמים המעצבים את תודעת האדם הם בעיקר גורמים כלכליים, אתה עלול לגלות בשלב כלשהו שכל חייך אכלת זבל בצריכת מוצר שנחשב כמועיל, כאשר מחקר חדש מוכיח שאינו מועיל במאום – ולעתים אפילו מתגלה כמזיק.

עיצוב התודעה על ידי גורמים תעשייתיים, נעשה באמצעות מימון מחקרים מדעיים שנועדו לגרום לנו לצרוך את המוצר, מתוך אמונה שמדובר במרכיב תזונתי חשוב. בחלק גדול מהמקרים, עריכת המחקר מכוונת מראש לתוצאה של קידום מכירות של מוצרים שונים מתוך אינטרסים לעשיית רווחים.

דרכי ריפוי שאינן מאפשרות עשיית רווחים, אינן מעניינות גופים כלכליים המממנים מוסדות מחקר ואוניברסיטאות, וגם מחזיקים לוביסטים הדואגים לחקיקה המתאימה למטרותיהם, ולכן לא יזכו להיחקר באופן מדעי – ולא יחשבו כאמיתות על ידי גופי מחקר וכך גם על ידי הממסד – ובהמשך, על ידי האדם הקטן, שתודעתו מוזנת ישירות מן הגורמים הממסדיים.

בתרבות כזו, פתרונות אמתיים רבים למגוון של בעיות בריאותיות, מלכתחילה נדונים לדיכוי שיטתי ולהיעלמות.

דוגמה לדיכוי מידע יוצא דופן, הבאתי בספר הראשון בסדרה.

מאז שהספר ‘דברים שלא תשמע מהרופא שלךהריפוי המוחלט של נחלות החניכיים‘ יצא לאור, הכישלון של ניסיונותיי להביא את הדברים לידי מחקר או התייחסות מדעית, ככל שעבר הזמן, הלך וחיזק בי את ההבנה והמסקנה, ששום גוף ממסדי לא יבזבז את זמנו על מחקר שאינו מקדם אינטרס כלכלי, וזאת, על אף שניתן למנוע ממיליוני אנשים סבל, איבוד אברים – והוצאות כספיות, שלא פעם מגיעות לסדרי גודל של משכנתא.

מעבר לכך שהריפוי הטבעי של מחלות החניכיים אינו בעל פוטנציאל כלכלי, הוא אף “פוגע בכלכלה”, מתוך כך שהוא מביא בני אדם המעוניינים לחיות חיים בריאים יותר, להימנע מצריכת מוצרים מזיקים, המגלגלים מיליארדים רבים של דולרים סביב העולם כולו – ואף מהווים עמודי תווך בכלכלה של מדינות. יתרה מזאת, הספר חוסך מן הסובלים ממחלות אלו – ומ”סובלים פוטנציאליים” רבים אחרים, הוצאות שעלותם מתבטאת בסכומי עתק על טיפולים רפואיים חוזרים ונשנים.

לאור העובדות הללו, הסיכויים למצוא גוף ממסדי או אדם בעל סמכות שיתמוך במחקר שכזה – קבורים עמוק מתחת לאפס, למעט אם יימצא בעל משאבים, שחיפוש האמת וחשיפתה בוערים בעצמותיו – והוא מוכן להשקיע בכך אנרגיה, ולסכן את מעמדו ואת קשריו עם הממסד (עד היום, טרם מצאתי את ה”מלאך”…).

בתהליך שבו התרבות הופכת בהדרגה יותר ויותר צפופה, תחרותית, כלכלית ודורסנית, מערכות של ערכים ומושגים משתנות, וערכים רוחניים נרמסים מבלי שנהיה ערים לכך – ומבלי שנבין שמתחולל תהליך הרסני.

אותו מניע כלכלי המכוון את מוסדות התרבות, מביא ליצירת מסכת מורכבת של העלמת מידע, הפצת שקרים, ודיכוי אמיתות. גופים כלכליים ומדעיים, מונעים מן האדם מידע הכרוך בהבנת תהליכים גופניים ונפשיים, שיש בו כדי לסייע לשמירה על שלמותו, בדרך של מניעת סוגים רבים של מחלות ותחלואים.

גופי התקשורת בתרבות הכלכלית, העומדים לצד מערכות אלו, נותנים להם גיבוי מוחלט – ואינם מאפשרת לתודעה הציבורית להיפתח למידע ולרעיונות שונים מן המקובל/ע, באמצעות מה שנקרא “פוליטיקלי קורקט”.

חיים בפילוסופיה מעוותת זו, יוצרים תרבות בעלת תודעה קולקטיבית של עבדים כלכליים מלידה, שמאבדים את חוסנם הבריאותי במהירות ככל שהתרבות מתפתחת, ותומכים ב”מומחים”, בסמכויות ובממסדים שונים המתקיימים ממצוקותיהם, תוך שהם מעוצבים שלא לחוש – לדעת – לחשוב – או להבין.

Comment (1)

  • עופר Reply

    שלום איל,
    הסברך על התודעה מעמיק – והקישור שאתה עושה בינו לבין מערכת הכוחות האינטרסנטיים מרתק ומקיף.
    יחד עם זאת – ההסבר על המודעות נדמה שהוא הפוך לגמרי: חלקי, חסר – ולפחות לגבי – כלל לא מובן.

    האם תוכל בבקשה להסביר היא מודעות במספר משפטים ממצים? הגדרה קצרה וקולעת?

    משיטוט באתרך ניכרים דברי חכמה וטעם.

    יישר כח

    31 במרץ 2017 at 8:17

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.